גילה אדר: הנשים רוצות בפעילות. האם הן יכולות?

עמוד:9

הסטטיסטיקה שלנו היו בעשר השנים האחרונות 183 מזכירות כתק"ם . קבלנו תשובות מ­ 115 קיבוצים; מתוכם, ב­ 24 קיבוצים לא היתה אף מזכירה ! זאת אומרת שישנם קיבוצים בהם היו 4 או 5 מזכירות . ) דעו לכם, שהמזכירים השתדלו מאד להכניס את כל הנשים הפעילות, וכך, למשל, אם היתה להם מזכירה בשנת 1970 הם הכניסו גם אותה כדי שתהיה רשומה בסטטיסטיקה . . . ( . מספרן של הגזבריות בתק"ם באותה תקופה ­ ,34 קרוב לשני אחוז מכלל הנשים הפעילות . לעומת זאת מצאנו בסטטיסטיקה 4 מרכזות­משק בפועל . חיפשנו את כל מרכזות­המשק בתנועה הקיבוצית, ולא לקחנו בחשבון את הקיבוצים הצעירים בני ה­ 5 . לקחנו נשים מגיל 28 ומעלה ומצאנו 9 רכזות­משק, מהן אחת ב"איחוד" ) שגם היא עברה לשם מהקיבוץ­המאוחד בגלל נישואים שניים ( . אין לי עדיין את הנתונים הסטטיסטיים של הקיבוץ­הארצי . מעניו, שבריכוז­משק ישנה חלוקה שווה בין הקיבוץ­המאוחד והקיבוץ­הארצי ואני מניחה שבגזברות תימצא גם כן אותה הפרופורציה . כמו כן מצאנו בתק"ם 14 רכזות­בניו ­ תחום שהיה גברי מובהק והיום ניתן לראות יותר חברות נכנסות אליו . אין בכוונתי להכנס בהרחבה לסטטיסטיקה מכיון שעדיין לא סיימנו לעבד את נתוניה . דבר נוסף שעשינו ­ איתרנו נשים פעילות בתרוומים שאינם מקובלים כתחומים נשיים : מנהלות בתעשיה, רכזות­משק, רכזות­בניו וגזבריות; פעילות בתחום הפוליטי, חברות שהינו או היו חברות כנסת, כאלה שיש להן או היה להן תפקיד מרכזי בתנועה . ערכנו איתן ראיונות . רצינו לברר מה המיוחד באותן החברות ומה גרם לכך שיגיעו לאן שהגיעו . בשלב הבא, בכוונתנו לברר מדוע האחרות לא הגיעו לכך . אבל בשלב זה קיימנו ראיונות מאד ממושכים עם קרוב לחמישים חברות, שהגדרנו אותן כ"חברות בתפקידים לא­נשיים", וניסינו לראות מה הדברים המשותפים המאפיינים אותן . המחשבה שמאחורי הדברים היא, שאם נוכל לצייר מודל של חברה פעילה, נוכל ליצור איזה שהוא תהליך של הכשרה, שיגביר ויעלה את מספר הנשים הפעילות בתנועה ובקיבוצים . כידוע לכם, המוטו שלנו הוא : "כל חברה יכולה" . כל חברה שרוצה להשיג או לפלס את דרכה בתחום המקצועי או בתחום הפעילות הציבורית בקיבוץ ­ הכל פתוח בפניה ועליה רק לרצות . גם חלק גדול מאותו חמישים גשים שראיינו חשבו שכך הוא . בדברי כאן אנסה להסביר לכם מדוע בעצם אינני חושבת שכך הוא ­ זאת בהסתמך בעיקר על ההתרשמויות שיש לי מהפגישה עם אותן החברות . נשאלת השאלה : האם הבחורות רוצות או שאינן רוצות ? האם נכון שאינן רוצות ? תשובתי היא ­ אין זה נכון . הבחורות, חברות הקיבוץ, רוצות להיות פעילות, לפחות עד שהן מגיעות למסקנה העגומה שאיו שום סיכוי . בסטטיסטיקה שעשה יוסף שפר ב­ 3­ ,1972 הוא מצא שהיו יותר נשים חברות­ ועדה מאשר גברים חברי­ועדה . אני חושבת שהעובדה שחמישים אחוז או יותר מקרב

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר