גילה אדר: הנשים רוצות בפעילות. האם הן יכולות?

עמוד:7

שתוך כדי התהליך הזה של צבירת ידע בתור הקיבוץ ושימוש באמצעיט מתוחכמים, תיווצר חלוקה על בסיס חלוקת­העבודה הקיימת היום, שבה הידע והיכולת להפעיל את האמצעים האלה יהיו בירי הגברים,ומי שיעשה את העבודות הפשוטות ויקבל את האינפורמציה המסובנת תהיינה הנשים . כמובן שלא הייתי רוצה שכך יקרה . לכן, האלמנט המרכזי שעליו עלינו לחשוב בהקשר לכך זוהי הדמוקרטיה . ובנושא הידע, משמעות הדברים היא ­ איך לחלק ולהתחלק בידע הזה באופן שוויוני יותר, זאת כדי להמשיך ולקיים חברה שיתופית ושוויונית בעידן העתיד, בעידן הטכנולוגיה של הידע . אנחנו עוסקים הרבה בשאלה : איך לקיים רמת דמוקרטיה רצויה ? לכאורה אפשר היה לומר ­ אם נשלב יותר נשים בכל המערכות, הרי בכך נשפר את המצב, מפני שהנשים מעורבות פחות מאשר הגברים הן בשיחת הקיבוץ, כמוסד שבו באה לידי ביטוי הדמוקרטיה, והן במערכת התפקידים ובמוסדות בהם נופלות הכרעות הנוגעות לחיי כל אחד ואחד מאיתנו . בכך גם נשפר את שיחת הקיבוץ, שכל הנסיונות לרוממה אינם מצליחים, ונעלה את מספר המשתתפים בה כך שתעשה יותר משמעותית . אני חושבת שאפשרי להגדיל את מספר החברות המשולבות בתוך מערכת קבלת ההחלטות של הקיבוץ אם נהיה מודעים למגבלות ולאפשרויות הטמונות בכך . נערך עתה מחקר בנושא הזה, שהוא פרי שיתוף פעולה בין "יד­טבנקין" לבין המכון לחקר הקיבוץ שבאוניברסיטת חיפה . למחקר הזה היו מספר מטרות . הראשונה שבהן היתה להוציא את אותן חברות פעילות מאלמוניותו, ליצור על ירי כך מאגר של חברות בעלות נסיון ומוכרות, הן כלפי קיבוציהן והן כלפי התנועה, ולנצל את הפוטנציאל הזה בתחומים שונים . לדוגמא, כשהתק"ם עמר לבחור מזכירה או מזכיר, היו הרבה מאד מועמדים גברים ואילו המדור לשוויון המינים לא יכול היה להציע אפילו חברה אחת . אינני מאמינה שבתנועה כל כך גדולה כמו התק"ם אי­אפשר היה למצוא מספר שמות של חברות, שלפחות מבחינת רמתן האישית ­ כביצועיסטיות או באידיאולוגיות ) זו בערך החלוקה שנעשתה לגבי המזכירים ( הן מתאימות לתפקיד . העובדה שהללו לא נמצאו, מצביעה על חולשתנו . נקודה נוספת ­ למעשה, מאז 3­ 1972 לא נעשתה שום בדיקה סטטיסטית של היקף פעילות החברות בתוך הקיבוצים, והעמדת הפרופורציה של חברות­פעילות מול חברים­פעילים . האם יש שינוי ? האם היום, עקב התהליך המתקדם מאד של הליגה המשפחתית, ירדה פעילות החברות או נשארה באותה רמה ? האם יש הבדלים בין קיבוצים שונים ? האם יש קיבוצים, שבכוח נורמות מסויימות מצליחים להפעיל יותר חברות מאשר קיבוצים אחרים ? האם יש הבדל בין שני הזרמים בתוך התק"ם בנקודה הזאת והאם זרם אחד יכול ללמוד מהשני ? מטרה שלישית היתה לבדוק לעומק את הסיבות לכך שכה מעטות הן החברות הפעילות . יש כאלה שהן "חברות ועדה נצחיות" ­ תמיר יושבות באיזו שהיא ועדה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא