|
|
עמוד:11
הילדים ו . . . לאן נעלם כל זה ? " תחושת ארעי, אבדן צדקת הקיום, או הבטחון בקיום . יתכן ובשני השירים הבאים, המהווים הד אחד לשני טמונה "תשובה" לשאלת אי עלי "לאן נעלם כל זה" שכן שירו של יצחק לאור "טפו, אני אומר לר, טפו" ושירו של אי ישורון "כמה דברים ככה" מתואר "האני השר" כ"ילד מבחנה ציוני" . המטפורה "ילד מבחנה" הוא ניגוד להריון בריא וטבעי של רחם פוריה הקולטת את הזרע הבריא ומגדלת אותו לוולד בעלחיות . ילד מבחנה תהליך מלאכותי, יתכן ובהקשרים מסויימים יכולה להיות לכך קוניטציה לכמיהה . ללדת ולהוליד ויהיה מה אך לא בשירו של יצחק לאור . מדוע לא ? כי בשיר זה בא הערבי לתלאביב מסאפורי שהיא "עכשיו, בינתים צפורי" שבגליל . בינתימ,עד מתי ? לא להרבה זמן שכן, אומר השיר "טוב שעשו שם יער של הקרן הקיימת, מזל יעור ולא קיבוץ . ויש לאן לחזור" . לחזור ולהחזיר את השם סאפורי זוהי כבר מחאה נגד תש"ח . השיר כולו הוא ביטוי חזק של כאב וזעם ובושה על מצבם של הפועלים הערבים המשרתים את היהודים בתלאביב בעבודתם, וגרים בפרבריה כמנודים ואין צורך לומר עד כמה צודקת מחאה זו אך אין זו מחאה רק על קיפוח הערבים . זוהי מחאה על הקיום הציוני כולו שציפורי היא מטונימיה לו ולא רק עליו, אלא על תקופות הרבה יותר קודמות . שיר אחר של יצחק לאור ) סימן קריאה 61 ,17 אפריל 1983 ( , שנכתב לפני מלחמת לבנון,נושא את השם "הימנון לגוש", ולכאורה עוסק לא בקיום הציוני אלא לכאורה רק בקבוצה מסויימת, גושאמונים, אנשי הכיפות הסרוגות, שבמצותיהם "דם נערים פלשתינ אים" ) ! ( . הדבר הנורא ביותר שעשו לנו האנטישמים בכל הדורות הוא בכר שהם הפכו את הנורמה שלהם ללגיטימית, אמינה, רלוונטית וראויה לשימוש שירי גם על ידי יהודים . עלילת הדם נקלטה, ולו רק כמשל לדבר, שכן אם יש משל יש גט נימשל . עלילת הדם הפכה מטבע העובר לסופר והפיכתה על ידו לאמת, ולו "ספרותית" . שכן אם היא שקר מתועב שלא היה ולא נברא איך היא יכולת להפוך למשל ? ומאידך, אם להרגשתו של לאור תואם הדבר לגוש בכל דרך שתהיה ) דמוי סמל, מטפורה, טנור, וכוי וכל שאר ירקות הספרות ( הרי תואם זה מעניק "ממשות" לאותה עלילתדם עלינו, וכך לא רק הציונות היא מושא לערעור ולשנאה אלא היהודי לדורותיו . מגמה זו של טיפול במסורת היהודית אנו פוגשים גם בשירו של אברהם הוס, שנכתב אח הוא לפני לבנון ני' הערה 6 ( . הערעור כאן מגיע עד לדוד המלך, כאבי אבות החטאת שכן הוא . . . "הרוצח אשר שכב בשעתו עם אשת אוריה" ואנו צאצאיו . ובהקשר של השיר אני ואתה, כל אחד מאתנו הוא חטר מגזעו ונצר משרשיו של דור, המצפה לאותה תפארת שתחזור . עפ"י תאריך כתיבת השיר אין זו לבנון, אך גם לא תשכ"ז ותש"ח זה קודם ! האם יש טעם לאמור כאן שסיפור דוד הוא אחד מסיפורי שכר ועונש במקרא, בו קם נתן הנביא, ממשיל את משל כבשת הרש, מקלל את המלך בבניו ולא גיזוק הנביא, לא נאסר ולא נרצח ? כל המאבק של מלך בןאנוש עם חטאיו ושיפוטו על ידי 11
|
|