2. חנה ריבלין: עד היכן המחאה מרחיקה לכת לאחור?

עמוד:12

נציג המוסר היהודי ­ אינם קיימים בדרך הקריאה שקורא אברהם הוס את הפרקים י"א­י"ב בספר שמואל ב 1 . נותר איפא המלך תרוצח והנואף . קרוב לגישה זו הוא שירו של אריה סיון "דילמה של משורר" ובו אינטרפטציה חדשה לסיפור חכמת שלמה לפי מלכים אי פרק גי . הגישה המקובלת,בה חכמת שלמה מוצאת דרך לבחון את הרגש האימהי האמיתי, הופכת כאן את שלמה למלר­שד, הגוזר בהנף חרב את הרר הצורח . בשיר זה אין שלמה המלר ­ הנבחר לבניית המקדש בניגוד לדוד שנפסל בשל חטאיו ­ אלא מלן­­שד . נמשיך באריה מיון, כי יש קשר ביו השיר הנ"ל לביו שירו "אחרי מאה שנות התיישבות" ­ וכאן אנו כבר מגיעים אל העלית הראשונה, אל ראשית ההתיישבות הציונית ­ האם כאן עובר קו פרשת­המים ? את ההוויה הטרום­ציונית וטרום התיישבותית, מציינות בשיר זה שני מטפורות : האחת ­ "משוכות הצברים . . . כמו גמלים שהמדבר אחד להם" . זוהי מטפורה של דשנות, טריות ורעננות, שנעקרה על ידי מאה שנות התיישבות ציונית שהשמידו טריות ורעננות זו . המטפורה השניה ­ השבלולים העקשנים, הנצמדים אל החרולים היבשים בקיץ, ומחכים בסבלנות ובוודאות למים המרווים של החורף . מי הם אותם שבלולים ? יש כאן דימוי בתור מטפורה . השבלולים הם כמו המוני כאפיות מוקטנות המחכות לרוויה שתבוא לאחר היובש הציוני, המצויין אף הוא בשתי תמונות . "שיכונים מעפעפים בשמש" ללא צל, שבא במקום משוכות הצברים שנעקרו ו"הגלגל והבולדוזר" ­ הרומסים את הצומח, והם מקביליהם של השיכונים, זה הכל . זה פרי מאה שנות התיישבות . אלה הם נופיו של סיון ? במשך מאה שנים אלה, לא ניטעו יערות על מחשופים, לא סוקלו טרשים משכן­עקרבים והפכו לשדות, לא יובשו ביצות ומטעים לא מלבלבים באביב . . . הנה ! אמרתי את זה ! אמרתי את המילים הדורכות על נחש, את המילים שכמעט בושה לאדם מתקדם לאמרו ! זוהי איפוא המפה . זהו קו פרשת­המים . מלבנון דרר תשכ"ז, תש"ח תרמ"א, עד המקרא . לא אטען שהשירים כמכלול הם מניפסט מחאה כולל המחייב את כל המשוררים בכל היקפו ­ אך אין ספק שהכותרת וכלל השירים מחייבים את כלל המשתתפים לאחריות, כשם שיש שיתוף במחאה ובכאב . ואם בכאב מדובר ­ הייתי רוצה לסיים בברנר, שכן אני כמהה לכאב אמיתי, של מי שבביתו ובחייו מדובר . אני רוצה לחוש את האהבה המיוסרת המלווה את הכאב,את היגון הרועץ ומטהר, המצמיח את הכוח והאמונה . וכר אומר ברנר ב"מכאן fa ומכאן" בקולו של האני­המספר : זה אשר הוצאתי מנסיונות ימי הויתי וזוהי צוואתי האישית : 12

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר