|
|
עמוד:12
חוגים רבים נמצאו בשנות החמישים גם ברי גר . , שהיתר, עיר של כ 40 אלף יהודים, שרבים מהם בני השלושים והארבעים לחייהם היו חברים בתנועות נוער ציוניות והלכו לבתי ספר עבריים בתקופה שלפני סיפוחה של לטבלה על ידי ברית המועצות . חוגים כאלה נמצאו גם במקומות אחרים בלנינגרד, קייב, קראקוב, אודיסה, נובוסיבירסק ועוד . מלבד פעילותם השיגרתית, היומיומית, היו בשנות החמישים וראשית שנות השישים גם אירועים מיוחדים שליכדו את יהודי בריה"מ וחשפו את עוצמתה של הזדהותם . כוונתי להופעת משלחות ספורט מהארץ שהשתתפו בתחרויות ביו לאומיות של כדורגל, כדורסל וכדורעף, של צניחה ושל קליעה . היו בשנות השישים גם הופעות של אמנים ישראלים שהגיעו לברית המועצות פנינה זלצמו, דניאל ברנבוים וכמובן, מעל כולם, גאולה גיל . אולי חשיב מכל היה פסטיבלהנוער, שהתקיים במוסקבה בקיץ 1957 ובו השתתפה משלחת ישראלית של מאה חברים בקירוב, רובם אנשי קיבוץ מכל התנועות הקיבוציות, שהגיעו לבריתהמועצות והופיעו בפומבי בגנים ציבוריים ובאולמות סגורים . להופעות אלה נהרו המוני יהודים למרות כל נסיונות השלטון הסובייטי לשנות את מועדיהן ומקומותיה ! ולהכשיל את היהודים שביקשו ליצור מגע עם הישראלים . פסטיבלהנוער של 1957 שימש נקודת מיפנה בחייהם של רבים מאד מאלה שאחר כר הפכו להיות פעילי התנועה של סוף שנות השישים וראשית שנות השבעים . ליהודי בריתהמועצות זאת הי תה הזדמנות ראשונה לקיים מגע שוטף במשר שבועיים ימים בקירוב עם קבוצה של ישראלים צעירים, גאים, בני הארץ, שחלק מהם גם לא ירעו רוסית, אר מצאו שפה משותפת גם אם לא במובן הפשוט של המלים . מלבד אותם אירועים של הופעת ישראלים ומלבד נוכחותה של השגרירות הישראלית במוסקבה, שגם היא היתר . באותן שנים "הופעה" ישראלית חשובה מאד, מוקד לעידוד ולחיזוק עבור היהודים בבריתהמועצות ומקור לקבלת חומר, למפגש ולהעברת מידע נוסף לכל אלה היתה חשיבות רבה להופעות בקונצרטים של יהודי בריה"מ עצמם זמרים יהודים שחזרו להופיע ברחבי בריתהמועצות, מרי גר . ועד חאבארובסק וממורמאנסק ועד דושאנביי . בראש ובראשונה הופעותיה של נחמה ליפשיץ, אר גם הופעותיהם של אחרים אנה גוזיק, סירי טל, מישר, אברמוביץ ואמיל הורוביץ וכל מיני זמרים ולהקות . חשובים מאד היו הכינוסים בבתי הכנסת, במקומות בהם היו ריכוזים גדולים של יהודים בבריה"מ ועדייו שררו בהם בתי כנסת, במיוחד מוסקבה ולנינגרד, שבהן כבר בשנות החמישים ריכז חג שמחת תורה עשרות אלפי יהודים מדי שנה כהפגנת הזדהות של יהודי בריתהמועצות עם העם היהודי ועם המסורת והתרבות היהודית . עלינו לזכור שרוב היהודים שבאו לבית הכנסת באותן שנים לא ידעו עברית, לא היו דתיים ולא באו להתפלל . הם באו כדי להפגין את יהדותם, את הזדהותם היהודית, כדי להיות עם יהודים ובין יהודים, להכיר אנשים נוספים הנמצאים באותו מצב ולשאוב עידוד אלה מאלה . 12
|
|