ישראל שפר, אילת-השחר: מנקודת מבט של חוקר במדעי החברה

עמוד:14

המשותפת שלנו כחברי הקיבוץ, איו זה מנותק מנסי וו­החי י ם האישי של כל אחד מאתנו . לצורך זה, אני רוצה להביא אילוסטרציה מה & פר של איטלו קאלוינו, שיצא בתרגום עברי בשם "הערים הסמויות מעיו" . * ישנה בספר שיחה ביו החאן הדמיוני, קובלאי חאן לביו מרקו פולו, איש ונציה, המתאר לו לפחות 55 ערים או ביוגרפיות של ערים שונות . כאשר החאן מבקש ממנו לחזור ולתאר עיר חדשה, "חוזר היה מרקו לספר ולמנות שמות ומנהגים ודרכי מסחר של הרבה ארצות . הרשימה שבפיו" ­ וזה בהקבלה לקיבוצים, כמובן ­ "נדמתה איו סופית, אלא שהפעם בא תורו להיכנע . כבר הפציע השחר כאשר אמר : מלכי, כבר שחתי לר על אודות כל הערים שאני מכיר" . אמר החאן ­ "נותרה עוד אחת שעליה אינך מדבר לעולם . מרקו הרכין ראשו . ונציה ­ אמר החאן . מרקו חייר ­ על מה אם כן חשבת שעה שהייתי מספר באזניר ? הקיסר לא הניד עפעף ­ ובכל זאת מעולם לא שמעתי אותך מבטא את שמה . " ופולו אמר ­ "בכל פעם שאני מתאר עיר" ­ וכאן הייתי אומר : מדמיין עיר ­ "אני אומר משהו על ונציה . כאשר, כדי שאוכל להבחין בטיבן המיוחד של הערים האחרות, נחוץ לי שאצא מנקודת מוצא של עיר הנשארת סתמית, מובנת מאליה . לגבי דידי, עיר זו היא ונציה . " גם המכנה המשותף שלנו כחברי קיבוץ אינו תלוש, כמובן, והוא קשור בשורשיו אל נסיון חיינו האישי בקיבוץ שממנו באנו . נקודה שניה שישנה בספר "קיבוץ­מקום" ואני חושב שגרמה לתהודה, היא, שהספר נושא בחובו ובתוכו את המרובה . לפעמים יש לי חשש, שהוא תופס גם את המרובה . נקודה שלישית ­ במציאות של איבוד ) מה שקוראים במדעי החברה "קומוניטס" ( , כלומר, הזדהותו או היטמעותו של הפרט בתור החברה, ללא שיור . במציאות של איבוד ה"קומוניטס" אל ה"יחד" המוכר לנו, שהוא ה"יחד" נעדר הרעות האישית, שעליו מדובר הרבה בספר, הצגת העדויות כאשר מישורי­הריון חופפים ) וכוונתי היא למישורי­הדיון של היסוד וחוויית היסוד, של הפילוג, של ההווה, של הדור הבא ( , הצגה זו חושפת כמיהה להצגתו של אדם שלם על מירב ההיבטים האנושיים והחברתיים שלו . גם אזכיר, שהכמיהה הזאת בתור מציאות חברתית של "יחד", שבמקרים רבים הוא נעדר רעות, היא גם המציאות בה נקלט המסר של מה שנקרא בלשוננו "ההפעלה החברתית" . ודומני, כי גם הנסיון שלנו בסדנאות­החשיבר . ובסדנאות­השיח, ברחבי הקיבוצים, משפיע על הקורא . כלומר, הכמיהה שלא יופיע דיון כלשהו רק בהקשר מסויים אחד . ובאמת ישנה חפיפה של המישורים, גם כאשר העורכת­המחברת מחלקת אותם לנושאים מאובחנים . יחד עם זאת, ישנה תרומה נוספת בסוג זר . של הצגת עדויות, והיא ­ שהאדם הקורא, חבר­הקיבוץ, יכול למצוא את עצמו לא כאדם שלם, לא בכל המכלול שיש * אייטלר י,אל 7יג 7 : "הערי 0 הסמ 7ילת via . ­ ! ­" . ס 3ריית­ 3לעלים, תש 0"ר . 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא