|
|
עמוד:12
יש צורר לערוך את הדברים עריכה יסודית . כמו כן, בדרך כלל, כשהדברים מובאים לדפוס, לא מובאים הגמגומים, ההפסקות, הריגושים, והשגיאות הגסות ) בתאריכים, למשל ( . התערבות העורך, עלידי דברים שהוא כותב על המרואיין, או בהסברת הרקע, יש בהם כדי לתת משקל כזה או אחר לדברים, כשהם נקראים על ידי הקורא . שמתי לב, שמחברת "קיבוץ מקום" הרעיפה שבחים רבים, במעט שורות, על מרבית המרואיינים ) וכבר הזכרתי, כי באחד הדיונים על הספר אף אמרה שהיא הלכה לביתהשיטה גם משום היותו קיבוץ מצליח ( . אפילו דבר פעוט כגון זה, יש בו כדי להפריע לקורא לקלוט את הדברים בטהרתם, באמירתם . אינני רוצה להכנס לסוגיה מה אומריט החברים לאחר פרסום הספר, לאחר שהם קוראים את דבריהם בצמידות לדברי האחרים ויש חשיבות לאשר קרא הקורא לפני ואחרי דברי חבר מסויים בשל האנרציה וההשפעה המצטברת במרוצת הקריאה היות שזה תחום החיים בקהילה, תחומם של הסוציולוגים, אבל יש לו חשיבות עצומה כאשר בודקים את השפעת הספר . מתחום המראיין והעורך ) ואני מעדיף לאמר "עורך" ולא "מחבר", כי את זכות הראשונים צריך לתת לחברים המספרים את סיפור חייהם ( , העליתי מספר בעיות, העולות מאופן הכנת ספר כגון זה . אנסה, לסיכום, להדגים כיצד מופיעים בספר שני נושאים לפי בחירה שרירותית שלי כאשר האחר משמר לרעתי יותר טוב מהשני את מהות העדויות : עניין ההתאבדויות ומצבה של האישה . דומני כי ממרבית דברי הנשים החברות עולה, כי הן חשות שהקיבוץ לא העניק להן את הרגשת השוויון המלאה . אין תימה, כי בעיה מרכזית נוספת, שבאה לביטוי מרכזי גם במפר גידול וחינוך הילדים מועלית לרוב על ידי הנשים . החינוך קשור, איפוא, יותר בחברות ואילו הצד האידיאולוגי, העקרוני והפוליטי, מודגש יותר על ידי חברים . אם עולה מכמה עדויות נימה של קיפוח ושל רצון לגילוי יתר זקיפות קומה במציאות של עכשיו, נשמעים הדברים האלה דווקא מפיהן של חברות וזה בקיבוץ שהחברות ממלאות בו את כל התפקידים האפשריים, הן בעבודה והן בדרכי הארגון והמנהל . זוהי הוכחה, שאכן, בעיית החברה בקיבוץ היא עדיין שאלה בלתיפתורה . יתרעלכן : אם כך ב"מקום", חזקה על התנועה הקיבוצית להפנות תשומת לב רבה יותר לשאלה הזאת . ואשר להתאבדויות . הנושא מועלה פעמים לא מעטות בספר, עד כי דומה שהוא מועבר מעבר למשקלו הממשי בחיי "מקום", בעבר ובהווה . אין בידינו סטטיסטיקה, אך לדאבון הלב אנו יודעים גם מימינו אלה על חברים וחברות, מהם צעירים מאד, אשר נטלו את נפשם בכפם . ומהספרות יודעים אנו, כי בתולדות העליות לארץ היו מקרי התאבדויות רבים . מכמה מחברי בקיבוץ, אשר קראו את הספר, שמעתי כי התרשמו מאד מעניו,טראגי זה שליווה את אנשי "מקום" מראשית ימיו של הקיבוץ . לפי המסופר בספר, קשה לשפוט כיצד אירעו הדברים בחיים וקשה לעמוד על הצלקות 12
|

|