|
|
עמוד:12
12 מבוא במכלול הנפשי והגופני של המטופל והמטפל — בתנועה הנפשית במרחב הבין-סובייקטיבי הזה ( 'שפת הגוף הבין-סובייקטיבי' ) . המטפל או המטפלת מתעניינים, מגיבים ומתייחסים אז למראות ולמחוות גופניות הקיימות ממילא, ניזונים מתובנות לגבי 'שפת הגוף היצרי' ו'שפת הגוף הדיאדי', ושומרים קשר עין עם שפת 'מטריצת ההיסטריה' — מושגים שיוסברו להלן . במושג 'שפות גוף' כוונתי לנקודות המבט של הפרדיגמות המרכזיות בפסיכואנליזה לגבי תופעות גופניות . הפרדיגמות השונות מספקות לנו מעין מילון לגוף, שמות ומושגים המיועדים לתת למטפל ולמטפלת השראה והזנה — לא אלילים ודוגמות לשינון וחיקוי . ניסיונם החווייתי של המטפלים, הכולל את גופניותם שלהם, הוא הבסיס להבנה ולפענוח בהשראת הרעיונות התיאורטיים . התופעות הקליניות שבהן מדובר הן בבואה של ההקשר החברתי- תרבותי שבו אנו חיים ; לפיו אנו מעצבים את עצמנו ואליו אנו מגיבים . 'שפת הגוף היצרי' מייצגת נקודת מבט הניזונה מההבנות שתרמו פרויד ובני דורו ( פרנצי ופנישל ) , ומגלגוליהן המאוחרים של תובנות אלה ( אצל אנזייה ובולס ) באשר לג י ל ו מ ן בגוף של התהפוכות היצריות וה ד ר מ ו ת ה א ד י פ ל י ו ת ( ראו מילון מונחים ) הטריאדיות ( שבין שלושה משתתפים ) . התוכן הרגשי והמחשבתי המופקד בדרמות אלה הוא מאיים במהותו, ולכן הן מורחקות מהתודעה ומסופרות בגוף . גם כיום יש צורך לייצג ולהכיר את נפתולי התחושות והחוויות המיניות המסופרות בגוף — בין אם הן מתקיימות באופן מוחצן ומנותק, או באופן מוסווה בחוליים ובמניפולציות שנעשות בגוף . פניה השונים ויישומיה של שפת גוף זאת מובאים בחלק הראשון של הספר . 'שפת הגוף הדיאדי' מציעה נקודת התבוננות בתהליכים גופניים המתרחשים במטופל, במטפל או במרחב הטיפולי דרך ההבנות של גישות יחסי אובייקט ( דרך ויניקוט, ביון, באלינט, ביק, מקדוגל, טסטין, אוגדן ואחרים ) , כולל נקודת המבט של פסיכולוגיית העצמי . המושג 'דיאדי' פירושו 'צמד', והוא מתייחס לנקודת המבט של ת י א ו ר י ו ת י ח ס י ה א ו ב י י ק ט ( ראו מילון מונחים ) או תיאוריית ההתקשרות בפסיכואנליזה, כשהדגש הוא על עקבות הקשרים המוקדמים המוטבעים בנו ומעצבים אותנו . נקודת מבט זאת רואה את הגוף כמקום שבו מוטבעים באופן חושי-ראשוני וטרום-מילולי רישומי הטיפול וההחזקה שלהם זכה אדם בילדותו, בתקופה הטרום-אדיפלית, והמלווים אותו בבגרותו . דרך הגוף הרגיעו אותנו או חדרו אלינו בינקות, דרכו למדנו להרגיע את עצמנו, להתמסר לאחר או לאטום את עצמנו בפניו . רישומים וחוויות אלה הם חושיים ומוטוריים, ולכן לפעמים נשארת מהם תחושה עמומה
|
|