|
|
עמוד:10
10 של מחקר, כתיבה ואקטיביזם בנושאים הקשורים לאפריקה, אך אף אחת מאיתנו אינה חוקרת של ספרות אפריקאית . מומחים בהחלט עשויים לתקוף את הקריטריונים שקבענו למיון השירים כלקויים מיסודם . במקום לדבוק בקריטריונים מדעיים, הסתמכנו בסופו של דבר על תמימות דעים כי שיר זה או אחר פותח מרחבי חשיבה חדשים או נושא אותנו למקומות בהם לא ביקרנו בעבר . חיפוש השירים נתן אישור ליצירתיות, למורכבות ולגיוון העצומים של מה שמסתתר תחת הרובריקה "שירה אפריקאית" . המבחר הסופי מעיד בסופו של חשבון על הגיוון העצום של מבע אמנותי, מסעות תרבותיים ומאבקים פוליטיים שצומחים כל העת על קרקע היבשת . מטרתנו היתה פשוט לפתוח צוהר אל הפסיפס עוצר הנשימה של תחושות, מחשבות ואמונות שהוא אפריקה . את השירה העכשווית באפריקה מוטב להבין כצומת של עבר והווה, כנקודת מפגש של מסורות קדם-קולוניאליות, קולוניאליות ובתר-קולוניאליות . בכך שכללנו כמה יצירות קדם-קולוניאליות, אנו מזכירים לקוראים כי השירה האפריקאית לא הומצאה עם הקולוניאליזם האירופאי, וכי למעשה עמוקים שורשיה התרבותיים והאידיאולוגיים באפריקה כאלה של השפה עצמה . השיר הוא מורה נבוכים לאורחות המחשבה המקומיים ומאפשר לנו לבחון אותם מן השורשים אל הצמרת . כך למשל, השיר המסורתי של בני אצ'ולי "ברק, הכה את בעלי", פותח בפנינו צוהר מפתיע אל תפקידי המגדר באוגנדה הקדם-קולוניאלית :
|
|