|
|
עמוד:9
9 את "אפריקה" . הקורא יבחין ללא ספק בכך שאין באסופה כל ייצוג לכמה מהאיים הנכללים לרוב ביבשת, כמו מאוריציוס, איי קומורו ואיי סיישל . לעומת זאת, יש ייצוג לכל מדינה מהיבשת גופא, כמו גם לאיי כף ורדה ומדגסקר . מעבר לעובדה שהדרנו כמה איים, יש בעייתיות בעצם ארגון הספר לפי ארצות . בבואנו לבחור שיר מכל מקום ומקום, נאלצנו באופן בלתי נמנע לייחד את יצירתו של משורר אחד מארצות בעלות מורשת ספרותית עשירה מאד, כגון סנגל, ניגריה וסודאן . עקב כך, במקום להכיר בכמה מהמסורות המופלאות הללו, המבנה הנוכחי הקנה משקל זהה לכל ארץ . הדבר נוגע בהיבט בעייתי אף יותר של האסופה : מיצוב מדינת הלאום כעקרון מארגן של הידע על אפריקה . ארגון הספר מסתכן בהנצחת הגבולות בין מדינות בעידן שבו החשיבות המדינית, התרבותית והאידיאולוגית של זהויות לאומיות מועלית שוב ושוב בספק בהקשרים אפריקאיים . בעוד שאנו מודעים היטב לבעייתיות זו, בחרנו בגישת עריכה זו כדרך לשבש ולאתגר מעגלי ידע אחרים . כך למשל, בכך שכללנו את צפון אפריקה באסופה, דחינו את האבחנות המקובלות כיום על דעת חוקרים רבים בין "אפריקה" ל"מזרח התיכון", שלפיהן יש להפריד בין אפריקה שמדרום לסהרה לבין צפונה . דוחק מבחינתנו אף יותר היה הצורך לשוב ולקבוע כי אפריקה למעשה איננה יחידה תרבותית אחת כי אם יבשת ובה 54 ארצות וריבוי מסורות . אוסף זה מאגד יצירות ממקומות הידועים אך מעט, אם בכלל, לקוראים ישראלים . התוצר הסופי מוצע כמחווה לריבוי התרבויות והנופים שמרכיבים את "אפריקה" ומהווה הזמנה להרחיב את מבטנו אליהם . בעוד שמבחר היצירות הונחה על ידי מטרה זו, הוא אינו יכול לטעון לגושפנקא אקדמית . העורכות הגיעו למפעל זה לאחר שנים
|
|