|
|
עמוד:8
8 מאמרה של סמית מהווה הערת אזהרה מושלמת לקוראי האנתולוגיה הנוכחית . אסופה זו של שירים מאפריקה מעוצבת ביסודה על ידי אג'נדה אינטלקטואלית ופוליטית . התוצר הסופי משקף כמה הכרעות שרירותיות ופשרות לא קלות . מומחים יזהו מיד כמה מהשירים ויתהו ללא ספק כיצד שירים אחרים מצאו את דרכם לספר . הנחת היסוד של אסופה זו היא שלרוב הקוראים אין דרך להעריך את תהליך המיון של היצירות, כיוון שחשיפתם לשירה מאפריקה היא מוגבלת אם לא אפסית . האנתולוגיה קוראת להם, לפיכך, להתוודע לנוף ספרותי רחב ידיים ובלתי מוכר, אך מספקת להם רק שביל יחיד וצר לגלות אותו . עצם הרעיון של הצגת המורשת הפואטית של אפריקה לקוראים ישראלים דרך אסופה מבואית ובה שיר אחד מכל מדינה באפריקה כרוך בסכנה של ייצוג שגוי ומעוות . הסכנות הכרוכות ביוזמה היו ברורות בכל השלבים, אך קיבלנו אותה על עצמנו בכל זאת, בתקווה שהתוצר הסופי יימנע מהמלכודות הבוגדניות ביותר . הרעיון שמאחורי הספר, בחירת היצירות וארגון השירים קיבלו כולם את השראתם מתשוקה עזה לפתוח לקוראים הישראליים חלונות נוספים אל יבשת אפריקה הכבירה . דלותו של הידע הקיים בישראל על אודות אפריקה מהווה בסיס רעוע מאד ליחסים בין הצדדים . עלינו לבחון לעומק את המקום שממנו אנו מתחברים לאפריקה, מתוך אמונה שידע מגוון יותר ועתיר ניואנסים חיוני לחיבור זה . כמומחים לאפריקה בארץ, אנו תרים כל העת אחר דרכים חדשות לחשוף אנשים נוספים לאורחות החשיבה, תרבויות המבע והרעיונות שצמחו באפריקה בעבר כמו גם בהווה . ספר שמכנס יחדיו שיר אחד ( כמעט ) מכל ארץ מהווה דרך להעשיר את הידע של קוראי העברית על אפריקה . זו היתה השאיפה המקורית, אך עד מהרה עלתה השאלה כיצד יש להגדיר
|
|