|
|
עמוד:14
אבולעפיה, שאייר את רוב ספריו של שלו, עד לעת האחרונה . השינויים שחלו בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 ביחסי הורים וילדים ובתפיסות הקשורות לסמכות הורית משתקפים בתכנים של כמה מהסיפורים של שלו וגם באופני השיח הפרגמטיים . במהלך שנות כתיבתו זכו אחדים מהכלים הלשוניים לדיון של המבקרים . את תשומת הלב המחקרית עוררו לרוב השימוש של שלו במקורות מקראיים, בדומה לשאלות הקשורות במטא-לשון ובשימוש בהומור ביצירתו . ייחודו של ספר זה לעומת מחקרים קודמים שדנו בכתיבתו של מאיר שלו לילדים הוא ברוחב היריעה . הספר עוסק בכל קורפוס ספרות הילדים של שלו על 22 ספריו . עד עתה נכתבו מאמרים העוסקים בספרים נבחרים או בתופעות בולטות בלבד המעוררות עניין, אך לא נכתב חיבור מונוגרפי מקיף שפורש בכליה של הבלשנות המודרנית בחינה כוללת של כלל מאפייני יצירתו לילדים . ייחודו של הספר גם בכך שהוא מעמיד דיון משווה בין מוקדם למאוחר ביצירת מאיר שלו לילדים . נבדקות כאן גם כאמור מגמות של שימור ושינוי ביצירותיו . ניתן לזהות שינוי שחל בעשור האחרון במידת החדשנות הלשונית, ההשתעשעות והמשחקיות בשפה . מאיר שלו, שהחל את דרכו הספרותית לילדים בפואטיקה של שפע והגזמה, בחר בספריו האחרונים בדרכי הבעה מתונים ומדודים יותר ופחות קרנבליים . פוחת בהם באופן משמעותי האזכור האינטרטקסטואלי של המקרא ושל מקורות אחרים . בצד התבוננות ביצירות בודדות מציע החיבור בחינה כוללת של קורפוס יצירתו הנרחבת של שלו לילדים, על רקע התקופה ההיסטורית והמגמות הספרותיות שלה . נפרשים כאן בהרחבה האפיונים של דרכי ההבעה והסגנון ומגמות השינוי והשימור שחלו ביצירתו של שלו לאורך כל שנות כתיבתו הרבות לילדים . דנה רוזנטל ברנדייס 14
|
|