שער ראשון – סיר הלחץ המבעבע – תקוות ההמונים החנוקים לשינוי

עמוד:13

13 שער ראשון – סיר הלחץ המבעבע – תקוות ההמונים החנוקים לשינוי העולם כולו, כולל המרחב הערבי, מהפכה טכנולוגית . עיקריה של מהפכה זו הם : הופעת תחנות הלוויין הערביות, ובייחוד "אלגַ'זִירַה", ולימים גם 3 כל חדירת המרשתת ( האינטרנט ) וצמיחתן של הרשתות החברתיות . הגורמים האלה ליבו את אש האירועים בכיכרות קהיר, בחרין ותימן, 4 ולאחר מכן תרמו לאנדרלמוסיה בלוב ובסוריה . עם זאת, לא ניתן לייחס את האירועים שבאו בעקבות הטלטלה האזורית רק לגורמים הטכנולוגיים, שהרי גם מהפכות עממיות שנעשו בעבר נעזרו באמצעים טכנולוגיים, שהיו הזרז למהפכות אך לא הגורם להן . הפרות מתמשכות של זכויות האדם ושחיתות פוליטית, ובייחוד זו של מנהיגי 5 אבטלהמדינות ערב, שנחשפו בנובמבר 2010 באמצעות מסמכי ויקיליקס ; ועוני ששגשגו בהן בשנים האלה ; האמרת מחירי המזון והאנרגיה ; צמיחה דמוגרפית כמעט בלתי נשלטת ; תסכול מתמשך של צעירים משכילים שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה בהתאם לכישורים שרכשו, ומשבר דיור שבמסגרתו צעירים ערבים לא היו מסוגלים לרכוש בית, וכתוצאה מכך לא זכו להקים משפחה – כל אלה היו בין גורמי הפנים שזירזו את האירועים הללו . עוד לפני "מהפכת היסמין" התוניסאית, ידעו הרבה מן המדינות הערביות שורה של הפגנות, התקוממויות, שביתות והתנגשויות עם השלטונות . בתוניסיה, באירועי גאפסה בשנת ,2008 בפעם הראשונה בתקופת שלטונו של הנשיא בּן עַלִי, הצליחו אלפי פועלים להתארגן ולמחות, תחילה על תנאי 3 - להרחבה על חדירת האינטרנט למזרח התיכון ומקומו כמחולל שינוי ראו Zayani Mohamad, "Arab Media, Political Stagnation and Civil Engagment : Refelection on the Eve of the Arab Spring" in Leila Hudson, Adel Iskandar, Mimi Kirk, Media Evolution on the Eve of the Arab Spring ) New York : Palgrave Macmillan, pp . 18 - 30 ( 2014 . 4 - תפקידה של רשת "אלגַ'זִירַה" כמייצרת מציאות, לא כמסקרת אותה, נדון בהרחבה עוד לפני אירועי 2011 . לאחר כיבוש עראק בידי ארה"ב בשנת ,2003 התפרסם ספר העוסק בניתוח השינוי המבני של הציבוריות הערבית ודרך העברת המידע בה . להרחבה בעניין זה ראו Marc Lynch, Voices of the New Arab Public : Iraq, Al - Jazeera, and Middle East Politics Today ) New York : Columbia University Press, 2006 ( , pp . 29 - 89 5 - באחד מן המסמכים הראשונים שהתפרסמו נטען כי מנהיגי מדינות ערב, ובהם נשיא מצרים, מלכי ירדן וסעודיה, ומנהיגים ערביים אחר נוספים, תמכו בפתרון צבאי לסוגיית הגרעין של איראן . במסמכים אחרים, שנשלחו משגרירות ארה"ב בתוניסיה, נחשפה מידת שחיתותו של נשיא תוניסיה דאז, בּן עַלִי .

מינרוה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר