|
|
עמוד:14
14 תודות קודרים כשכול, אבל ואבדן . היום איני יכול לדמיין ויתור על ההתעמקות הזאת — אשר שמשון הוא ממוביליה בארץ ובעולם . הדס ויסמן הכניסה אותי בסוד ניתוח התמות הקונפליקטואליות המרכזיות ביחסים ( שיטת CCRT-ה ) ; ספרה Wiseman & ( Echoes of the Trauma Barber, 2008 ) היה אחד ממקורות ההשראה למחקרי . הדס טיפחה אותי אקדמית בסבלנות ובאהדה, חרף הקשיים שהערמתי לעתים בדרך . תודות לעוזרות המחקר הנאמנות, עפרי איינהורן ואנה שטרנברג, שהצליחו שלא לטבוע בין דפי הקידוד והתאימו עצמן לבקשותיי, שלעתים אף לא היו עקיבות . לטל קסלר, על הראש הגדול, המסירות, היצירתיות וההשקעה . לנילי אופיר, מדריכת הטרמפיסט לסטטיסטיקה, על הברק ועל הרחבת אופקי החישוב תוך כדי תנועה . לאהוד קוגוט, שהייתי תלמידו במהלך לימודי התואר הראשון, על שליווה את המחקר שלי בשלביו המוקדמים ביותר ונסך בי ביטחון בנוגע להמשך . עמרי גילת גילה כלפי סבלנות רבה והושיט עזרה טרנס-אטלנטית חשובה . אפרי בר-נדב, פסיכולוג קליני מומחה להתמודדות עם אבדן, שהייתי תלמידו לתקופה קצרה בלימודיי לתואר מוסמך, אמר לי בכנס באילת שהוא בהחלט יכול לראות אותי כותב ספר המבוסס על הדוקטורט . בלי שיֵדע זאת, אמירתו חיזקה אותי שוב ושוב ברגעים קשים לאורך הדרך . טל ויצמן-נוה התגייסה לעזרת המחקר שלי בדרכים רבות ומכריעות ; שיתוף הפעולה עמה היה פורה ונעים . מריאנה גייטיני קראה לבקשתי גרסה מוקדמת של הדוקטורט במהלך טיסה לחו"ל . הדיאלוג עמה מרחיב תמיד את אופקיי, ואני משתדל לזכור את מה שלימדה אותי על אודות עקרון התוחלת — בסטטיסטיקה ובחיים . אלעד אשכנזי, אורי טובל ושחר מור-יוסף הם שלושה מארבעה אימהים — שלושה פסיכולוגים קליניים שמתייצבים לעזרה בהתראה אפסית, וכל אחד תרם תרומה ייחודית לספר זה . רק דבר אחד נהיה מאתגר יותר לאורך שנות היכרותנו : לקבוע אתם פגישה לארוחת ערב . * לספר הזה יש עורך ושמו אודי הררי . אודי קיבל עליו את מלאכת הסריקה, הגיזום וההזזה שנדרשו כדי ללטש את הטקסט הגולמי שכתבתי . ברגעים שבהם נבהלתי מן היומרה, איך אני מעז לכתוב ספר למען השם, הדיאלוג עם אודי הזכיר לי שאני, בעצם, לא לבד .
|
|