|
|
עמוד:11
11 1 גלוי לעין שהמחשבה המכרסמת בליבו לעיתים תכופות יותר ממחשבות אחרות, היא מחשבה על אלוהים . לפעמים נדמה שזו אף אינה מחשבה, אלא התנגדות דרוכה למשהו שהוא חש שרובץ מעליו . הוא מדבר על כך פחות ממה שהיה רוצה, אבל חושב — תמיד . ספק רב אם זה מסממני הזִקנה, צפיית המוות המתקרב — לא, סבורני שסיבת הדבר היא גאווה אנושית יפה עד מאוד . וגם קמצוץ של עלבון, כי אם אתה לב טולסטוי, עלבון גדול הוא לבטל את רצונך בפני סטרפטוקוקוס כלשהו . אילו היה חוקר טבע, היה מגיע כמובן לסברות גאוניות, מגלה תגליות גדולות .
|
|