|
|
עמוד:14
[ 14 ] [ מ ב ו א מ א ת ה מ ח ב ר ] ונשנית . לכן, במקום לחדש שוב את הוויכוח על העובדות, רצו, בניתור אחד, להרקיע עד לעקרונות : נטפלו להלך רוחם של "האינטלקטואלים" 3 לרעיונות הבסיסיים, היסודיים, שלאורם הם פועלים — ולא לעצם הטיעון שהם מעלים . אם הם מסרבים בעיקשות "להרכין ראש אל מול דבריו של גנרל", הרי זה משום שהם נוטלים לעצמם את הזכות להחליט בעצמם מהי עמדתם ; זה משום שהם מעמידים את ההיגיון שלהם כקודם לאוטוריטה, זה כיוון שלדעתם זכויות הפרט אינן 3 האינטלקטואל אינו מי שיש לו בלעדיות על האינטליגנציה, [ שהרי ] אין פונקציות חברתיות שבהן לא נדרשת אינטליגנציה . אלא שזו באה לידי ביטוי בפונקציות שבהן היא גם האמצעי וגם התכלית, המכשיר והמטרה . משתמשים באינטליגנציה כדי להרחיב את האינטליגנציה, כלומר להעשיר את הידע ברעיונות או בתחושות חדשים . האינטליגנציה היא אפוא סך כל העיסוקים האלו ( אמנות, מדע ) וכדי לבטא את הייחודיות הזאת הגענו באופן טבעי לכנות בשם "אינטלקטואל" את האדם המקדיש לה את עצמו . [ הערת המחבר ] .
|
|