|
|
עמוד:12
קֵץ הַפְּלָאוֹת : פנטזיה בתנ״ך 12 תלוש מהמציאות החרידה של השבעה באוקטובר, אלא דווקא קשור אליה בחוטים גלויים וסמויים, טורדי מנוחה . אבל בכך כמובן לא מתמצה המימד הפנטסטי של המקרא . בפנטזיה המקראית יש גם צדדים קלילים, ססגוניים ומשמחים בהרבה . זו פנטזיה ציורית, עשירה, מושכת ולפעמים אפילו מהפנטת . היהודים ידעו תמיד ידעו לספר סיפור טוב, לא פחות מכל אחד אחר . יותר מכך, חלק ניכר מסיפורים אלה, שלפחות חלקם הגדול עשויים להראות מפרספקטיבה מסוימת כפנטזיות, הונחלו לאנושות כולה והפכו לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית . 1 אבל מה כולם מכירים למשל סיפור מאוחר יחסית כמו מעשה הגולם והמהר״ל מפראג, עם קריעת ים סוף ? מה עם היצור האימתני המכונה לִוְיָתָן ? מה עם אֱלֹהִים עצמו, הנלחם באותו לִוְיָתָן ומרוצץ ראשי תנינים על המים ? השאלה היא, כמובן, מה הופך את הסיפורים האלה לפנטזיה, מהי בכלל פנטזיה, מה מאפשר לנו לראות עניין מסוים כפנטזיה ספרותית . בשאלות האלה אעסוק בהרחבה בהמשך, אבל עוד לפני כל זה אני מבקש להאחז באיזו אינטואיציה ראשונית הקודמת לכל דיון מלומד . האינטואיציה הזאת נוגעת לילדות . למה ילדים אוהבים פנטזיה יותר ממבוגרים ( או לפחות יותר מרובם ) ? משום שהם ניחנו ביכולת המופלאה ( שרובנו מאבדים אותה בהמשך ) ללכת עם הסיפור עד הסוף, להישאב אל תוכו, להיגרף, לעוף, לצלול . גם ילדותי שלי היתה משופעת סיפורים שזימנו לי דאיות וצלילות כאלה, והיה לי אבא שאהב תנ״ך . לכן הוא 2 . התנ״ך הזה זכור לי קנה לי, עוד הרבה לפני שלמדתי לקרוא, את התנ״ך בצבעים לילדים עד היום כספר שכולו פלא ומקסם . העורכים בחרו רק כמה מסיפורי התנ״ך והגישו אותם במהדורה קלה לקריאה ומקוצרת . היום היתה אולי מתעוררת בי תרעומת על האדפטציה שנכפתה על הטקסט המקראי, אבל אז זה לא שינה לי דבר, משום שאבא שלי סיפר לי את הסיפורים בלשונו ושנינו התבוננו בתמונות . בתמונות ראו את משה הופך את מטהו לנחש עצום ואת יהושע מניף את חרבו אל הרקיע ועוצר את השמש והירח במהלכם . התנ״ך בקע מתוך הספר הזה כשורת פלאים שומטי-לסת ופוערי עיניים . בכלל לא עלה על דעתי לשאול אם זה קרה באמת או לא . לא שאלתי את זה לגבי האגדות של אנדרסן ולא לגבי התנ״ך . הכל היה אמיתי כמו שכל סיפור הוא אמיתי מרגע שנשאבים אל תוכו . מהי הפנטזיה ? הפנטזיה היא מציאות ספרותית אלטרנטיבית המצטיינת בשונות שלה מן המציאות המוכרת לנו, בחריגה מרחיקת הלכת שלה מן המציאות הזאת, בשאיפה אל מימדים של פלא, מקסם, הזיה וחלום . הפנטזיה היא משהו שמאפשר את ההישאבות הילדית הזאת אל תוך עולם אחר הנפתח לנו מתוך העולם הזה, מתוך הדמיון וכוחות היצירה 1 ראו על כך עודד שי, ״פנטזיה, פולקלור, אגדה וארוטיקה : סיפורי ה׳גולם׳ בספרות הגרמנית בראשית המאה ה- 02,״, טבור 4 ( 2011 ) : 77 . שי קובע כי מסורת הגולם היא ״אולי התרומה היהודית החשובה ביותר לספרות הפנטזיה המודרנית . ״ 2 סיפורי התנ״ך עם תמונות בצבעים ( ניו יורק : סאן, 1956 ) .
|
|