|
|
עמוד:79
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 79 מדינית – תפיסת המצב והזירה על ידי הקברניטים ) . כך או כך, אין ספק כי אם וכאשר תקום ועדת החקירה אחד מממצאיה יהיה כי שורש הבעיה היה בשאננות ובגישת "כלום לא בוער ואין מה להתרגש" – גישה טיפוסית לישראלים, אך גם לאחרים ( ראו אירוע המכ"ם בהוואי - פרל הארבור, בבוקר השבעה בדצמבר 1941 ) . ערב השבעה באוקטובר 2023 ובעיקר ימים קודם לכן, היו רמזים רבים שבצד השני קורה משהו חריג : החל מדיווחי התצפיתניות ( נזכור את האיום בהעמדה למשפט . . . ) וכלה בהפעלת כרטיסי הסים . איך זה שאיש לא השכיל או לא טרח לחבר את הנקודות ? ומה כל זה קשור להכרת תרבות האיסלאם ? האם ניתן לייחס זאת לתרבות ארגונית ? בהחלט, אבל למה אנחנו מתכוונים בביטוי "תרבות ארגונית" ? התרבות במקרה דנן הייתה חוסר הבנה לצורך להתייחס ולדווח על פרטים וחוסר נכונות להקשיב להם, מוזרים ככל שיהיו . נטען שאי - נכונות זו הושפעה מהתפיסה שרווחה בצמרת המערכת, ושרוחה שרתה מעל - כל . אבל, תפיסה אינה דוגמה דתית או הלכתית, שאסור לערער עליה . היכן היו החוקרים המעולים שמוחם מחווט באופן אחר ? היכן היו אמני ה"איפכא מסתברא" ? בכל תחום עשייה אנושי, חוסר התייחסות כזה לסימנים מעידים, שמערערים תפיסה מקובלת, נקרא "רשלנות פלילית", באופן מודגש – כזו הנובעת בדרך כלל מטיפשות מולדת . אין לכך כל קשר עם רקע מודיעיני או חסרונו . יתרה מזאת, לו מערכת המודיעין הייתה מנסה בעבודה מקצועית מסודרת לתכלל את כל המידע שהיה קיים בנושא, היא הייתה מן הסתם מצליחה לערער את התפיסה שרווחה, ואולי אפילו להעלות מן אוב מאגרי המחשבים המתוחכמים של אמ"ן, את מה שמכונה תוכנית "חומת יריחו" החמאסית . זו שבוצעה, כמעט אחת לאחת, בשבעה באוקטובר . תחושת אחריות, שימת לב לפרטים וראייה רחבה מונעים רשלנות אבל אלו, בעיקר הראשונה, הן תכונות אנושיות שנרכשות בילדות ובנערות ואולי הן בכלל גנטיות, כמו כישרון מחקרי ? קורס בצבא לא יקנה אותן יש מאין, אך יוכל לשפרן . עד כמה תחושת אחריות היא חשובה, ראו את מאמרו של משה לוי, ב"מבט מל"מ" מס' ,96 ( עמ . 43 ואילך ) על תוכנם של שני מברקים מצריים שלא הועברו לצרכנים הרלוונטיים, אשר עשויים היו למנוע את הטבעת ה"אילת" . ייתכן ומין מבחן של "ראייה רחבה והתייחסות לפרטים" ( וההבנה כי כמעט כל פריט מידע הוא חלק בפאזל ) , צריך להיכנס למבדקים הפסיכוטכניים של כל מועמד האמור לעסוק במודיעין, וכבר אז לסמן את המתאימים יותר . ראוי שמכלול כזה יהווה חלק מהוראת מיומנויות הפרט במקצועות היסוד באמ"ן, ובוודאי שיש להכלילו כמקצוע בהכשרות המתקדמות יותר . ולסיום, בניגוד לטענתו של תמיר כי נגע הטכנולוגיה פושה בכל חלקה טובה על חשבון הערכים הישנים והטובים, אוסיף כי במקרה דנן, דווקא טכנולוגיה קיימת שכבר דובר בה שנים קודם – בינה מלאכותית - עשויה הייתה למנוע, או לפחות למתן במידה ניכרת, את האסון ( ראו - שטרנברג דוד, סימן - טוב דוד, מצא דורון, "פרקליט השטן", מסע בנבכי הבקרה המודיעינית הישראלית, הוצאת ה"מל"מ", המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והוצאת "מערכות", ,2022 עמוד 111 ואילך ) . על יתרונותיה של "בינה מלאכותית", בשילוב עם מה שקרוי "ביג דאטה" כתבתי ב"מבט מל"מ" מס' 98 ( עמוד 44 ואילך ) . טכנולוגיה זו, לו הייתה בשימוש, הייתה מתכללת את כל פירורי המידע גם אם נראו בעיני החוקרים בנאליים ( בלי לפחד מ"משפט" . . . ) ומנטרלת חלק גדול מן הקשיים שעמדו בפני המעריכים ומקבלי ההחלטות באותו לילה גורלי . ומה שחשוב לא פחות, הייתה עושה זאת באופן יסודי ומיידי, מתריעה ומזעיקה, ולא דוחה את הדיון ל - 30 : 08 בבוקר . אז הבה לא ניבהל מטכנולוגיה, אבל נחשוב, אולי אפילו נגדיר, את הגבול בין יכולות טכנולוגיות ליכולות אנושיות, מה שכמובן יקבע איך להציב את האנשים הנכונים שינהלו ויבקרו ( מלשון בקרה – Control ) אותה . * מאמר זה נכתב ב - 9 בפברואר 2025 * אבקש להביע את תודתי לד"ר דני אשר על הערותיו המועילות לחיבור זה ועל תיקון מספר הנחות שגויות שלי . אין ספק כי אם וכאשר תקום ועדת החקירה אחד מממצאיה יהיה כי שורש הבעיה היה בשאננות ובגישת "כלום לא בוער ואין מה להתרגש" – גישה טיפוסית לישראלים, אך גם לאחרים בינה מלאכותית הייתה מתכללת את האירוע ולא דוחה את הדיון ל - 30 : 08 בבוקר ייתכן ומין מבחן של "ראייה רחבה והתייחסות לפרטים", צריך להיכנס למבדקים הפסיכוטכניים של כל מועמד האמור לעסוק במודיעין, וכבר אז לסמן את המתאימים יותר
|
|