|
|
עמוד:33
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 33 הראשונה ב - ,1982 שהביאה להשבת השגריר המצרי מתל אביב ; ואת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 - היחסים צומצמו אך עדיין כוננו מסגרות לפעילות משותפת בין המדינות, למשל ההסכם האיזורי לסחר חופשי ( ה - QIZ ) שנחתם ב - 2004 ואפשר פעילות כלכלית של ישראל ומצרים בתחום הטקסטיל אל מול השוק האמריקאי . מסגרת זו קיימת עד עכשיו והניבה לפני המלחמה בעזה יותר 3 . 1 מיליארד דולר ייצוא של טקסטיל מצרי לארצות הברית, בתוספת תשומות מישראל . בעשור הזה היו גם אירועי משבר כמו הפיגועים בסיני, במלון בטאבה באוקטובר ,2004 או אירועי פיוס כמו שחרורו של עזאם עזאם מהכלא המצרי באותה השנה . תוכנית ההתנתקות יצרה מתח חדש ביחסים לאור הבנתה של מצרים שישראל מבקשת להשליך את סוגית עזה על כתפיה . בסבבי ההסלמה מול החמאס ברצועת עזה מצרים שימשה כמתווכת . בתוך כך גם בעסקת שליט שהסתיימה בשחרורו ב - 2011 . בשנות שלטונו האחרונות של מובארכ שתי המדינות התמודדו עם שתי סוגיות ביטחוניות מהותיות - המנהרות בגבול רצועת עזה וסיני ותופעת ההברחות על הגבול המשותף, דבר שהביא להסכמה לבניית גדר הבטחון שישראל יזמה ומימשה . העשור שלאחר המהפכה בינואר 2011 התאפיין בחוסר יציבות ביטחונית במצרים ובאופן מודגש בחצי האי סיני . המצב הזה הביא לביצוע פיגועי טרור קשים על הגבול המשותף ב - ,2011 2012 . אירוע חריג נוסף שהתרחש בשל אי - היציבות הביטחונית והשלטונית, הייתה ההתקפה על שגרירות ישראל בקהיר בספטמבר 2011 . פעילות הטרור בסיני והיעדר המשילות במרחב הביאו את מצרים לבקש מישראל אישור להכניס יותר כוחות צבא, דבר שנגד את הוראות הפירוז המוסכם בנספח הצבאי של חוזה השלום . ישראל נעתרה . שתי המדינות פיתחו מנגנון לתיאום הפעילות הזו – Agreed Activities . ניתן לקרוא יותר על נוכחות הצבא המצרי בחצי האי סיני והמשמעויות לישראל, במאמר שלי שהתפרסם באתר ה - INSS : https : / / www . inss . org . il / he / publication / egypt - israel - 2025 / במהלך שנת שלטונו של נשיא האחים המוסלמים, מורסי, מצרים לא חזרה בה ממחויבותה לחוזה השלום . עם זאת מורסי ביכר שלא לבוא במגע עם נושאי ישראל שהועברו במלואם לטיפול הצבא וגופי הביטחון . נשיאותו של א - סיסי שהחלה ב - 2014 ונמשכת לכהונתה השלישית, סימנה תפנית חיובית ביחסי המדינות . היקף שיתוף הפעולה והתיאום הביטחוני גדלו משמעותית כמענה לכורח השעה של קושי בהכלת המשילות בסיני בשנים הללו ; והצורך המובן מאליו של מנהיג חדש להשליט מחדש את הריבונות בכל רחבי המדינה, ודאי בגבולות . חשוב לציין שמעבר לפגיעה בביטחון, המצב בסיני יצר גם קושי כלכלי למצרים בשל הפגיעות החוזרות בצינור שהוביל גז ממנה לישראל, ותביעה לשיפוי מצד ישראל על אי - אספקת הגז כמוסכם . היא הסתיימה בהסכם שהושג בבוררות . חשוב לציין כי לסיני יש חשיבות רבה בעיני המצרים - היא טריטוריה בעלת משמעות אסטרטגית וגם לאומית והיסטורית באתוס המצרי . חצי האי סיני נכבש פעמיים על ידי ישראל ( ,1956 1967 ) והוחזק על ידה במשך כ - 15 שנה . בנוסף, מצרים נאלצה כאמור להילחם בסיני במשך עשור נגד גורמי הטרור . א - סיסי השיק מדיניות חדשה כפולה כלפי חצי האי - שימוש בכוח צבאי בצורה אגרסיבית נגד גורמי הטרור ; ומאידך טיפול באוכלוסייה המקומית שבמשך עשורים הוזנחה, ומאמץ לקרב את אנשי סיני למדינה המצרית והפיכתם לחלק מהאריג הלאומי המצרי . חצי האי עובר בשנים האחרות תהליך פיתוח מואץ בהנחת מסילות רכבת, סלילת כבישים, חפירת מנהרות שעוברות מתחת התעלה . הכל, כדי לממש את היותו גשר יבשתי בין אסיה לאפריקה, וכן כדי לפתח מוקדי תיירות . חשיבות חצי האי עולה גם בשל תעלת סואץ שהפכה מחדש להיות כלי כלכלי בין - לאומי חשוב, מעבר לחשיבותה האסטרטגית . הרחבת התעלה הביאה להכנסות שיא של כל הזמנים בשנת 2022 : עשרה מיליארד דולר בשנה . אולם, התקפות החות'ים גרעו שבעה מיליארד דולר מהכנסות אלו בשנת 2024 . השנים 2023 - 2020 כל המתואר לעיל היה רקע נוח לתחילת שליחותי ביוני 2020 . עם הגיעי לקהיר היה ברור לי שקיימות שתי מגמות שמייצרות הזדמנות לשיפור יחסי המדינות ולהרחבתם - התיאום ושיתוף הפעולה הביטחוני - צבאי בין המדינות והאמון אותו יצר ; וכן תוכניות הפיתוח שהנשיא א - סיסי ביקש לקדם כחזון לאומי חדש במצרים, לרבות בחצי האי סיני . זהו חזון "הרפובליקה החדשה" שכולל פיתוח כלכלי תשתיתי לצד פיתוח החברה והאדם המצרי . אולם בשנים אלו התרחשו שורה של אירועים לא צפויים שהפריעו לקידום החזון הזה - מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה - אוקראינה, והמלחמה ברצועת עזה . זאת בנוסף לבעיות הכלכליות הכרוניות שמהן סובלת מצרים, ובראשן הגידול הדמוגרפי המטיל עומס כבד על תשתיות המדינה . לאור זאת, ביצעתי מיפוי של התחומים הכלכליים בהם השגרירות ומשרד החוץ יוכלו להתמקד ותעדפתי את תחומי החקלאות והמים שמרכיבים יחדיו את סוגית ביטחון המזון, סחר, תיירות ואנרגיה . הנחתי שכולם כאחד יכולים להביא לתוצאות טובות . נאום מטעם מדינת ישראל בוועידת ארגון האו"ם הנלחם בפשע ובסמים, שהתכנסה בקהיר בדצמבר 2021 . הציבור המצרי לא הכיר את מה שקרה בישראל במתקפת הטרור ועוקב רק אחר הנעשה ברצועת עזה, במידה רבה באמצעות תחנת אלג'זירה
|
|