|
|
עמוד:67
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 67 " וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּאֶת - הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב - שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי ( וְשָׁכָבְתְּ ) ; וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין" . פרשנות סבירה של צמד המלים וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו היא הנחייה לרות לגלות את מקום הלינה של בועז בו הוא רגיל ללון ובהתאם לשכב סמוך אליו . במושגים של אותה תקופה זוהי ללא ספק זוהי תכנית סדורה ונועזת . אישה אלמנה שיוצאת לבדה לשדה בשעת ערב / לילה, מבצעת תצפית מרחוק, מאתרת את מקום הלינה של האובייקט ומגיעה בחשאי למרגלות האיש ושוכבת שם ומחכה להתפתחויות . צריך אומץ לב רב ונחישות כדי לבצע את המהלך הזה . שלב ג : המבצע רות מבצעת את המשימה באופן דקדקני בהתאם לתדרוך שקבלה והפנימה : "וַתֵּרֶד, הַגֹּרֶן ; וַתַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר - צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ . וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא, לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה ; וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" . היא לא מעירה את בועז ולא מודיעה לו על נוכחותה במקום . היא ממתינה שהוא יתעורר . והוא אכן מתעורר בחצי הלילה מבועת לגמרי מכך שאישה זרה שוכבת למרגלותיו : " וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת ; וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו . וַיֹּאמֶר, מִי - אָתְּ" . רות אינה מתבלבלת ואינה נבוכה . בביטחון רב היא מזדהה ובמשפט קצר היא מבקשת את חסותו של בועז ומבקשת שיגאל אותה : "וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּכְנָפֶךָ עַל - אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה" . כשיוצאים למבצע כזה פרטי הפרטים צריכים להיות מתוכננים היטב . מקום התצפית, מועד ההתגנבות, תרחישים ותגובות למקרה של תקלות . ללא ספק רות תרגלה את אופן תגובתה הנכון לשאלה הראשונה הצפויה של בועז לגבי זהותה ומה היא עושה למרגלותיו באמצע הלילה . היא לבטח תרגלה במוחה עשרות פעמים במוחה את המענה במסגרת התרחישים הצפויים וידעה לומר אותו בבטחון עצמי וללא כחל וסרק . במונחים מודיעיניים ניבנו ותורגלו תרחישים אפשריים והמענה אליהם . בועז שאמור לכאורה להיות מופתע ולכעוס פועל בהתאם לציפיות של רות . הוא מברך אותה, מרעיף מחמאות על חוכמתה וקורא לה אֵשֶׁת חַיִל . הוא מקבל על עצמו להיות הגואל שלה ומבקש ממנה להישאר ללון שם עד אור הבוקר . היא אכן עושה זאת ובשעת בוקר מוקדמת הוא נפרד ממנה ומבקש שלא תספר לאף אחד את סיפור המפגש ביניהם בלילה : וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו, עַד - הַבֹּקֶר, וַתָּקָם, בטרום ( בְּטֶרֶם ) יַכִּיר אִישׁ אֶת - רֵעֵהוּ ; וַיֹּאמֶר, אַל - יִוָּדַע, כִּי - בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן" . הוא נפרד ממנה תוך שהוא בונה לכאורה סיפור כיסוי לשהותה במקום במקרה שמישהו יפגוש אותה בדרך חזרה וישאל שאלות . הוא אורז לה כמות של שעורים ככל הנראה כדי שיהיה לה סיפור כיסוי אם תישאל בדרכה חזרה מה היא עושה שם . הכתוב במגילה אינו מפרט מה קרה באותו לילה ארוך בין בועז ובין רות, ומותיר זאת ליד הדמיון של הקורא . אבל סביר מאוד להניח כי התנהלה שם שיחה הרבה יותר ארוכה בין השניים שגרמה לבועז להתאהב בה . בכל מקרה מבחינת רות ונעמי המבצע מצליח מעל ומעבר והקשר הראשוני עם החומוס והטוסט היה הבסיס לכל זה . בהמשך, בועז מצליח להסדיר את סוגיית הגאולה ולגרום לכך שהגואל שהוא בעל זכויות לפניו יוותר על זכויותיו וכך הוא נישא לרות והיא יולדת את עובד שיהיה לימים אביו של ישי שהוא אבי דוד המלך . רות זוכה לברכת זקני השבט המגיעה עד השורשים היא לבטח תרגלה עשרות פעמים במוחה את המענה . במונחים מודיעיניים ניבנו ותורגלו תרחישים אפשריים והמענה אליהם . הגנטים הקדומים של העם היהודי הקדומים : " יִתֵּן יְהוָה אֶת - הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל - בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת - בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה - חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא - שֵׁם בְּבֵית לָחֶם . וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר - יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה - - מִן - הַזֶּרַע, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ, מִן - הַנַּעֲרָה, הַזֹּאת" . סוף דבר וכך מתחברים שלושת הסיפורים של הנשים הללו לקשר גנטי שמוביל את העם היהודי עד עצם ימינו אלה . בת לוט שמביאה את מואב לעולם באמצעות משכב אסור עם אביה, תמר ששוכבת במרמה עם חמיה יהודה ומביאה לעולם את פרץ וזרח, ורות המואבייה שבתרגיל מתוחכם כובשת את ליבו של בועז . שלושתן הפעילו שיטות מודיעיניות ומבצעיות רוויות בתעוזה, תושיה, נחישות ואומץ שראויות להיות מודל לחיקוי לכל ארגון מודיעיני . יהודה מבין מהר מאוד כי ההיריון הוא ממנו וכי למעשה הילדים שיוולדו לתמר הם שלו ולכן הוא מבטל את גזר דין המוות .
|
|