|
|
עמוד:63
תשרי תשפ"ו, ספטמבר 2025 גיליון 101 63 הרוסית המוצלחת לקרים וגזירת נתח ריבוני מאוקראינה שעברה בקלות יחסית, האם זה לא היה אך טבעי שיסיקו במערב כי פלישה רוסית לאוקראינה גופא, תסתיים באותן תוצאות כמו הפלישה לקרים ? בבחינת : עשינו א', יצא ב', נעשה עוד פעם א', ייצא עוד פעם ב' ? ( זו הייתה, ראשית לכול, ההערכה שרווחה בצמרת הרוסית עצמה ! ) . ברם, המלחמה באוקראינה חשפה מציאות שונה לחלוטין, לפיה צבא רוסיה על כלל מערכיו נמצא בתת כשירות : למרות גודלו, סדר כוחותיו מוגבל, עד שנזקק לתגבור צבאי זר ושימוש בכוח אדם מיליציוני ; מיצוי יכולות אמצעי הלחימה שלו היה רחוק מאוד ממה שניתן היה להעריך ; מערכיו הלוגיסטיים לרבות צוותי רפואה היו חסרים ; ורוח הלחימה של הגייסות, במיוחד עם התארכותה, נתקלה באתגרים קשים במיוחד שהפריעו מאוד למיצוי העוצמה הצבאית . מסקנת ביניים מניתוח זה : מומלץ להיזהר מלהקיש מתוצאות מלחמה אחת לאחרת, טרם בדיקה השוואתית מעמיקה של הרכיבים השונים של השתיים ( למשל : מה ההישג הנדרש, מי האויב, מה היקף העימות, ועוד ) . יתרה מכך, קיימת הטייה איסופית מובנית לטובת אמל"ח ומספרי כוח אדם, כיוון שאלו על פי רוב קלים יותר להשגה בעוד שלאסוף מידע על אימונים ואיכותם, או על מצב הימ"חים, הוא הרבה יותר קשה וגם הרבה פחות אטרקטיבי בצי"ח . במילים אחרות, יהיה לחוקר צבא קל יותר להשיג את המידע על כמות האנשים בחטיבה מאשר לגלות את רמת כשירותה . לפיכך, אנסה להביא מספר נקודות והמלצות לתשומת לב, כדי לאפשר דיון במתודה הרצויה להערכה כזו : בדיקת היקף, סוג וערכיות האימונים של כל יחידה : אין די בלספור את הכמות הסטטיסטית של אימוני יחידה מסוימת, אלא רצוי לדעת מה היה סוג האימון ( מפקדות, שלדי, מלא, וכו' ) ; מהו איום הייחוס בתרגיל ; מה היה נושא האימון או התרגיל וההדגשים בו ; כמה מאנשי היחידה התאמנו ; ובעיקר, כיצד המאומנים והמאמנים חוו וסיכמו את התרגיל, ותרומתו של זה להישג הנדרש . תחושת הלכידות, השליחות, המוטיבציה והדבקות במשימה : קיים קושי מהותי בלהשיג מידע מסוג זה באופן עקבי אולם, אל לנו להימנע מלנסות להשיגו . כל מעריך, ודאי מערבי, יהיה מושפע מאוד מדרך הסתכלותו העצמית – תרבותו היא שתשפיע במידה רבה ( ולא רצויה ) על דפוס ראייתו את מושא ההערכה . לכן, חובה להיות מודע לכך ולראות אם ערכים "רכים" מהסוג הנ"ל ( לכידות, שליחות, מוטיבציה ודבקות במשימה ) , בכלל קיימים בתרבות הארגונית של האויב / יריב אותו יש להעריך . ואם לאו – מה כן הערכים המובילים אצלו . צי"ח - תמיד יהיה חשוב להשיג מידע על כמות הנפגעים, הרוגים ופצועים, כמו גם המשתמטים והעריקים ביחידות השונות . ככלל, ביחידה לוחמת, ככל שמידת הלכידות גבוהה יותר כך, כמות המשתמטים קטנה יותר שכן, כל לוחם ירגיש מחויבות לחזור ליחידה על מנת לא לפגוע בכשירות היחידה ולחילופין, להקל על הנטל הכולל של חבריו במשימות השוטפות . כשירות מערכים לוחמים בפועל ( הלוגיסטיקה ) , למשל : מה הכשירות הטכנית של כלי הלחימה העיקריים ; כיצד הימ"חים מתוחזקים ; כמה כלי רק"מ ורכב באמת מסוגלים לנסוע ולתפקד ; מהי כמות הנהגים המקצועיים הכוללת בכל יחידה ( נקודה קריטית שכן, בכל צבא, קיימים עשרות סוגי רכבים הדורשים הכשרה מיוחדת ) . היקף, איכות ויכולת פריסת צוותים רפואיים : אם גוף צבאי מפעיל צוותים רפואיים קדמיים, לרבות חובשות קרבית, הוא משדר לאנשים הלוחמים כי חייהם חשובים . היעדר צוותים רפואיים קדמיים יצביע על אי - מתן חשיבות לחיי האדם באותו צבא, וככל הנראה תביא לתפקוד לחימה נמוך יותר . שכן, חייל יודע שאם הוא ייפצע, הסיכוי שלו למות הוא גבוה . דוגמה טובה לכך ניכרת במלחמה של צבא רוסיה באוקראינה : דיווחים מבלארוס מצביעים על כך שבתי חולים הממוקמים עשרות ק"מ מהגבול עם אוקראינה, הם שמשמשים לטיפול ראשוני בפצועים הרוסים . כלומר, המרחק בין זירת הלחימה למקום הטיפול בפועל הוא ככל הנראה רב, וסביר כי זה הביא למותם של חיילים רוסים רבים, כיוון שהטיפול רפואי לא נעשה במהירות הנדרשת ( הצורך לנצל את "שעת הזהב" ) . עד כאן המלצותיי . הן אמנם פחות שגרתיות בעבודת המודיעין ( איסוף ומחקר ) אך בכל זאת ראויות לתשומת לב ואימוץ . צבא רוסיה מאז ומעולם התפאר ביכולות טכנולוגיות מתקדמות מאוד בתחום המטוסים, טילים, ל"א, נ"ט, ועוד . אלה ודאי תרמו להאדרת היכולות הרוסיות בעיני המתבונן המודיעיני המערבי אם גוף צבאי מפעיל צוותים רפואיים קדמיים, לרבות חובשות קרבית, הוא משדר לאנשים הלוחמים כי חייהם חשובים ניידת טיפול רפואי ראשון רוסי בבלארוס
|
|