|
|
עמוד:11
| 11 ראשית יתפסו אותו כניסיון "לקשור את היד" לרפואת הפריון . "קל מאוד לדאוג שילדים של אחרים לא ייוולדו," אמר לי רופא אחד כששאלתי למה לבצע טיפולים חסרי סיכוי . הטיעון הזה מזכיר ברמת הדמגוגיות שלו את הניסיון להפוך את הדיון בשאלה אם צריך לשחרר את גלעד שליט ובאיזה מחיר לבלתי לגיטימי בנימוק של "מה אם שליט היה הבן שלָך" . ובכן, אם גלעד שליט היה בני לא יכולתי לדון בשאלת השחרור ומחירו, כי לא היתה לי יכולת לבחון אותה מפרספקטיבה רחבה . כזו היא גם יכולתם של אלה שנמצאים במעגל הטיפולים לבחון את העניין מנקודת מבט שהיא מעבר למצוקתם האישית . איני שופטת אותם לרגע, כאבם ברור לי לחלוטין, היטב ומבפנים . אבל כיום אני מעוניינת בהסתכלות מרוחקת מעט, קרירה מעט, בוחנת מעט, על האופן שבו הגלגל מסתובב, על מערכת השיקולים והאינטרסים שמניעה אותו ועל מה שזה עושה לנשים, כי את מחיר הסיבוב משלמות גם הן . ד"ר אתי סממה, בכירה במשרד הבריאות ומרואיינת מפתיעה, אמרה לי בסיום שיחה ארוכה, שצריך ללכת במסדרון הזה ולפתוח את כל הדלתות לרווחה . במידה רבה, זה מה שאני מנסה לעשות . לפתוח כמה דלתות לרווחה .
|
|