בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: על המחויבות היהודית לשלום של צדק

עמוד:24

24 | אופקים אם כן, משה לא מרד במצוות האל . בדברו שלום אל סיחון הוא אומנם התעלם מהציווי האלוהי לצאת למלחמה, אך נשאר נאמן לציווי האלוהי לרדוף שלום . בנוסף, לפי המדרש אין מדו בר בהחלטה פרטית של משה, אלא במעשה קולקטיבי של- עם ישראל כולו . מעתה רדיפת שלום, אפילו כנגד דבר האל, הופכת למאפיין בזהות הלאומית שלנו . האם העם היהודי יכול להכיר בכך שלעם הפלסטיני יש זכות וטענה בארץ ישראל ? במקרא, ככל שמדובר בעמים היושבים בארץ ישראל, אין מקום אפילו לשלום של אדנות . אחרי תיאור השלום של אדנות, בפרק כ׳ בדברים, מבהירים הפסוקים : כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָמְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה . רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָנֹתֵן לְךָנַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה . כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִֶּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָה׳ אֱלֹהֶיךָ . לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם ( דברים כ טו - יח ) . ניטש ויכוח בנוגע לאפשרות ההלכתית לפשרה טריטוריאלית בארץ ישראל . לרוב הדיון ההלכתי נסב על אודות ערך קדושת הארץ מול ערך החיים ( ״פיקוח נפש״ ) , ואינו מביא בחשבון את שאלת זכותם הלאומית של הפלסטינים לריבונות על חלקים מארץ ישראל . אך שלום של צדק מאתגר אותנו לחשוב גם במונחים אלו . יתרה מזאת, מהתנהגותו של משה עם סיחון אנחנו לומדים שגם אם התורה מצווה עלינו לכפור בזכויותיהם של הפלסטינים לריבונות בארץ ישראל, עלינו ללכת בדרכי משה וללמד פרק חדש בדיני רדיפת שלום . שלום אוטופי בספרי הנביאים מתוארת כמה פעמים מלחמת האל נגד אויביו ואויבי ישראל באחרית הימים : דוד ריב, Practical Instructions , ,2025 אקריליק על כותנה, x220 130 ס"מ

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא