בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ: על המחויבות היהודית לשלום של צדק

עמוד:20

20 | אופקים אלו עתידים להיכשל . אולם כפי שמדגיש המדרש, רדיפת שלום מושתתת על ההנחה שהשלום אינו נמצא במקומנו . האם ניתן אפוא לקבל את המציאות הזאת, להכיר בה, ולמרות זאת – ואולי אף בגלל זאת – להתחיל שיח חדש על אודות השלום ? בשלב זה תוכנית שלום והסכם שלום הם מעבר לאופק עבור רוב אזרחי ישראל . אולם ״אחרי הפעולות נמשכים הלבבות״ – הבה נתחיל לשוחח, לדבר, לחשוב על אודות שלום, על אודות עתידנו ועתיד ילדינו . המסורת שלנו מצווה עלינו להת חיל לדבר שלום, ובמאמר זה ברצוני לעשות בדיוק כך . אבקש- להציג את סוגי השיח המרכזיים על אודות שלום המופיעים במסורת היהודית ולשאול : מהו השלום שצוּוינו לרדוף אח ריו ? מהו השלום שאנו מתפללים שאלוהים יברכנו בו ? ומהן- ההשלכות של שיח השלום במסורת היהודית על חיינו כאן, היום ומחר ? שלום של אדנוּת במקרא, השלום הדומיננטי הוא שלום שמשמעו כניעה של היריב ופשרה מצידו . שלום מתרחש כאשר שכניו של עם יש ראל – הקרובים והרחוקים, אויבים ושאינם אויבים – מקב- לים על עצמם את אדנותו של עם ישראל ומפסיקים להילחם- בו . אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לסוג זה של שלום מופי עה בפרק המלחמה בספר דברים : - כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָוְקָרָאתָאֵלֶיהָל שׁ�ָ לוֹם . וְהָיָה אִם שׁ� לוֹם תַּעַנְךָוּפָתְחָה לָךְוְהָיָה כָּלְ הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָלָמַס וַעֲבָדוּךָ . וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְוְעָשְֹתָה עִמְּךָמִלְחָמָה . . . וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָבְּיָדֶךָוְהִכִּיתָאֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב . רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ . . . ( דברים כ י - יד ) . לעם ישראל ניתנה הרשות לצאת למלחמה כנגד מי שיח פוץ, כנגד מי שיש בידו דבר-מה שעם ישראל מבקש לעצמו . - ברגע שעם ישראל בוחר להילחם בעמים אלו, הם מוגדרים ״אויבים״, המלחמה בהם מותרת, ואף מובטח לנו שה׳ יילחם בהם למעננו : ״כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְעִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַאֶתְכֶם״ ( דברים כ ד ) . וכדי שלא נטעה לחשוב כי הפסוקים עוסקים במלחמת הגנה כנגד אויב הצר לנו בלבד, התורה מדגישה : ״כֵּן תַּעֲשֶֹה לְכָל - הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָמְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה״ ( דברים כ טו ) . מהו שלום בינינו ובין אותם ״אויבים״ ? הבוחר בשלום עימ נו מקבל את מרותו של עם ישראל ושלטונו : ״יִהְיוּ לְךָלָמַס- וַעֲבָדוּךָ" . האויבים יכולים להמשיך לחיות, להתגורר בעריהם, אך תחת ריבונות ישראל . למעשה, שלום ומלחמה מסתיימים שניהם בניצחון מוחלט של עם ישראל והרחבת ריבונותו וש ליטתו, אלא שבמקרה של שלום, מטרה זו מושגת ללא הרג- של כל הזכרים ולקיחת הנשים והטף כשלל . עדות למשמעות זו של שלום במקרא מופיעה בסיפור על אודות הגבעונים, בפרק ט׳ בספר יהושע . המקרא מספר כי " הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם״ ( יהושע י א ) , אך מתאר באופן ברור את מהותו של אותו שלום : וַיַּעֲנוּ [ הגבעונים ] אֶת יְהוֹשֻׁעַוַיֹּאמְרוּ . . . וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָכַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָלַעֲשׂוֹת לָנוּ עֲשֵׂה . וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן וַיַּצֵֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם . וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַבַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח ה׳ עַד הַיּוֹם הַזֶֶּה . . . ( יהושע ט כד - כז ) . בתלמוד מתארים חז״ל הסדר זה עם הגבעונים כאפשרות השלום היחידה שעם ישראל יכול להציע ליושבי הארץ, לצד האפשרויות של הגירה או מלחמה : שלש פרסטיניות [ = איגרות ] שלח יהושע ל [ תושבי ] ארץ ישראל . . . מי שהוא רוצה להִפָּנות – יפּנה, להשלים – ישלים, לעשות מלחמה – יעשה . הגרגשי פינה והאמין לו להקב״ה והלך לו לאפריקי . . . הגבעונים השלימו . . . שלושים ואחד מלך עשו מלחמה ונפלו ( ירושלמי שביעית, ו א ) . למעשה, שלום של אדנות אינו אלא כיבוש . אם אל שלום כזה אנחנו מייחלים, אפשר לטעון כי המציאות ביהודה ושומרון אינה המשך הסכסוך, אלא מציאות של שלום שאליה מתפלל העם היהודי . כל מה שחסר הוא הפסקת ההתנגדות מצידם – והנה, שלום מלא ישרור בינינו ובין הפלסטינים . אם זוהי תפי סת השלום שלנו, אנו יכולים להפסיק להתפלל בעבורו משום- שכבר השגנו אותו, וזכינו שיתקיימו דברי המשורר ״פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות״ . בזכות כוחו של צה״ל אנו מסוגלים לשמר סטטוס קוו של שקט יחסי ביהודה ושו מרון ולדמיין שזהו שלום . הקונפליקט הסתיים משום שהצד- השני, על שאיפותיו ורצונותיו, נבלם ונבלע בתוכנו . ובמקרה שינסה העם שכנגד להפר את הסטטוס קוו, כמו שקרה בשבעה באוקטובר, נכה בו בחזרה . נפיק לקחים, נשנה את היערכות צה״ל ונחזור לסטטוס קוו החדש-ישן . האם זהו השלום שצוּוינו לבקשו ולרודפו ? האם זה סך כל חלומותינו ?

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא