מיקרוקוסמוס של שלום: מבט מתוך בית החולים בימי מלחמה

עמוד:78

78 | אופקים ואז מתרחש טבח, ולאחריו פורצת מלחמה . מה את עושה למחרת בבוקר, כשלפתע את מוצאת בתוכך פחד ממי שרק אתמול אהבת ? כשאתה חושד שחבר שלך שותף בפשעים נגד האנושות, כל עוד לא הוכח אחרת, ואולי גם אתה חשוד ככזה ? מאיפה תשאבי את הכוחות, את החמ לה, את הסבלנות ואת האהבה, כשאת כועסת, כל כך כועסת,- אולי גם על העמיתים שלך ? ומפחדת . חרדה קיומית . כמה זה מורכב, כמה זה עדין, כמה זה מחייב . אלף וחמש מאות נשות ואנשי צוות, וכולם במשבר . ביחד ול חוד . לחוד וביחד . - התמונות של בני הזוג, האחים, הבנות – ההרוגים והחטו פים – מתרבות על הקיר, עד שלא נותר מקום, וקיר הזיכרון- מתחלף במצגת שמרצדת מול העיניים והלב, ולא מרפה . את עוברת מהלוויה לשבעה וחוזר חלילה . זה לא נהיה קל יותר . ההפך, המועקה כבדה, ואת מבולבלת, אתה מלא בזעם . לרגע קצר את תוהה אם טעינו כשחשבנו שבית החולים שלנו מהווה מודל של דו-קיום, מקום אחד במדינת ישראל שההתנהלות האנושית בו מוכיחה שאפשר לחיות ביחד . את תוהה אם הכול היה הצגה עד כה, ועכשיו המסך ירד . ואם לא טעינו, איך אנחנו מתקדמות מכאן ? איך ממשיכים לעבוד ביחד, ליצור שלם כשהלב שבור והנפש מרוסקת ? ההיעדרות של רבים מאנשי הצוות, בייחוד אילו שנקראו למי לואים, השלמת בנייתו של בית החולים השיקומי החדש שלנו- שהפך להיות צו השעה, השלמת מיגון אזורי החירום בבית החולים, המשך הפעילות השוטפת של בית החולים – כל אלו היו אתגרי ענק, אבל בסופו של דבר הם הסתמכו על תהליכי עבודה ועבודת הצוות שבנינו בימים כתיקונם . הטיפול בפצו עים בגוף ובנפש שהגיעו לבית החולים – זהו לחם חוקנו גם- ביום-יום . תמיכה בנשות ובאנשי צוות אבלים וליווי שלהם – לצערנו, גם את זה אנחנו יודעים לעשות, גם אם לא הורגלנו במסות שנפלו עלינו בימות המלחמה . הבנו, בלי להמעיט בגודל האתגרים שציינתי, שהמשימה הגדו לה ביותר העומדת לפתחנו היא משבר הזהות של נשות ואנשי- הצוות ואובדן תחושת האמון זה בזו . משבר ענקי . לבבות שהיו פעם קשורים בעבותות חשו פתאום תהומות ביניהם ; ידיים שפעם הוחזקו זו בזו, הוכנסו מאוגרפות לכיסים . היה ברור שנדרש תהליך עומק מול כלל המחלקות . לצורך זה גייסנו את מטפלי הנפש של בית החולים, ועליהם הוספנו לא מעט מבחוץ, שילוו את הצוותים שלנו . מהר מאוד נתַנּו לצוותים להבין שאנחנו מודעים לקושי ושנעשה כל שניתן להעניק תחושת ביטחון ולהחזיר את האמון . אריאל שלזינגר, 2012 , Act Without , שני כסאות ומנוע

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר