|
|
עמוד:49
אופקים | 49 ר א י ו ן ע ם א ר ב ע נ ש י ם ש ש כ ל ו א ת י ק י ר י ה ן | ר ב ק י ר ו ז נ ר הגדרה משל עצמו לטוב, ולכן הטוב יהיה כשכל אחד יאמין קודם כול בטוב של השני . אני חושבת שכאימהות יש לנו כוח- על, בכל ילד שלנו אנחנו מחפשות חן ספציפי, כוח מיוחד, איזשהו כישרון, ואנחנו עושות ממנו עולם שלם, מעצימות את זה . מה שנדרש מאיתנו כיום זה להפעיל את השריר הזה כלפי הכול . "הכול" במובן שהרב קוק מדבר עליו : כל היקום, כל העולם . אני מרגישה שברגע שנפתח את הכלי הזה של העין הטובה כלפי המציאות, כלפי בני האדם, רק אז יהיה טוב . אני קצה באנשים שקוראים לי נאיבית ככינוי גנאי ברגע שאני מח פשת את החן אצל מישהו שאני לא מסכימה איתו . נאיביות- זה מדהים . אם לא הייתי נאיבית, הייתי עולה לארץ ? הייתי יולדת שישה ילדים ? הייתי שולחת אותם להיות קרביים ? לא . זה מה שהופך אותנו לעם כל כך מיוחד . כמו סולם יעקב : הר גליים בקרקע, והראש בשמיים . כל הזמן דורשים מאיתנו לד- בוק במציאות, ואני מרגישה שדי, אני לא רוצה, אני מבקשת- להסתכל לשמיים, גבוה . שרית : חכם תלמודי שאני אוהבת במיוחד, רבי אלעזר בן ערך, הצטיין בשני דברים שהוא הבליט : עין טובה ולב טוב . בסופו של דבר, אלו התכונות שגרמו לו להיות בן אדם . כאשר לרב שלו, רבן יוחנן בן זכאי, נפטר ילד, הגיעו אליו כל החכמים הג דולים כדי לנחם אותו, וכל אחד מהם התחיל להתפלפל איתו- בדברי תורה . כשהגיע רבי אלעזר בן ערך, הוא לא אמר דברי תורה, אלא הצליח להגיד לו מילים פשוטות ומנחמות על מות בנו . רבן יוחנן בן זכאי אמר לו : "ניחמת אותי כדרך שבני אדם מנחמים" . אני חושבת שבסופו של דבר, זאת הדרישה הבסי סית שלי : להיות בן אדם, להגיד את המילים המאוד פשוטות,- באופן הפשוט ביותר, הרך ביותר, ולשמור על הלב הטוב . גם לי, כמו ללי, לא אכפת להיות התמימה והנאיבית, לא אכפת לי לדמיין, לא אכפת לי להגיד שלרוע אין קיום בעולם . דברים שציפי וחני אמרו לקחו את המחשבות שלי לשואה . אנחנו גדלנו לתוך סיפורי שואה, והפחדים שלנו היו פחדי שואה, אבל גם אמרנו לעצמנו כל הזמן : "אנחנו במקום טוב אילה צור, אדמת קודש , חרסיות ואדמות ממקומות שונים בארץ ישראל, 2022 . מתוך תערוכת היחיד 'אין זו אדמה', מקום לאמנות, תל אביב . צילום : מורן קורן גודמן .
|
|