|
|
עמוד:23
אופקים | 23 ה ג י ו נ ו ת ע ל מ ש מ ע ו ת ה ש ל ה ת ק ו ו ה | א ב י ש ג י א באופן פרדוקסלי, ככל שהמציאות נעשית גרועה ומייאשת, קיימת יותר תקווה . אומנם הייאוש עלול להחליש אותנו ולג רום לנו להתמסר לפשרות, לעצלנות, לרציונליזציה ולהנאות- בנאליות . אולם זהו הייאוש הרע . לעומתו קיים ייאוש טוב, המניע את האדם לפעולה . כך תיאר זאת דוד שולמן בהרהוריו על דרך המאבק הפוליטי : אתה עשוי להזדקק לייאוש, לייאוש הטוב, על מנת להניח את ההיסוס בצד . . . כפי שהמשורר הקדם-איסלאמי אל-חארית' אבּן חלזה אמר : 'דבר אינו מנחם אותך כמו הייאוש' . . . בייאוש שלי אני יכול לעשות שימוש ; לאמיתו של דבר, הוא מכוון יותר לעניין, למטרה, ממצבים פנימיים רבים אחרים . הוא ידיד אם אני משתמש בו בחוכמה . 8 הייאוש מכוון את האדם לעצמו ולזולתו . מי שנזרק ונעקר מביתו ומתמלא ייאוש, עשוי למצוא עצמו חווה סוג של חמלה ונחמה בייאוש עצמו, המחזיר לאדם את חירותו ואחריותו לע צמו ולעולם . - כאמור, תקווה אינה שלילת האימה, הצער והיגון . היפוכו של דבר : היא כרוכה בחוויה של סבל, שהרי העתיד אינו מובטח . תקווה גם אינה משחררת את האדם מספק . היא מוצבת כנגד הייאוש, אבל היא נושאת אותו כאפשרות ממשית . יהודה עמי חי כתב : 9- וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי : אֱמֶת, הַתִּקְוָה צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּמוֹ תַּיִל כְּדֵי לְהָגֵן עָלֵינוּ מִן הַיֵּאוּשׁ, הַתִּקְוָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׂדֵה מוֹקְשִׁים . אצ"ג נכתב כחלק מניתוחו את המציאות הישראלית בעת כתיבת הדברים . הוא מדמה את מצבו של האדם המדוכא למצבה של החברה הישראלית הנאבקת לגאולה . 8 . דוד שולמן, להיות חופשי, רשימות מדרום הר חברון , ירושלים, 2020 , עמ' 16 . 9 . מתוך : "טיול ישראלי, האחרות היא הכל, האחרות היא אהבה" ( כל שירי יהודה עמיחי , כרך ה, ירושלים ותל אביב ,2004 עמ' 206 ) . 10 . ארנסטו סבטו, על קברים וגיבורים , תל אביב, ,1987 עמ' 154 . 11 . 1980, Søren Kierkegaard, The Sickness unto Death : A Christian Psychological Exposition for Upbuilding and Awakening , Princeton p . 38 . המונח "תקווה מטאפיזית" הושגר על ידי גבריאל מרסל, והוא כותרת המשנה של ספרו : Homo Viator, Introduction to Metaphysics of Hope . Kierkegaard, The Sickness unto Death , p . 47 . 12 . 13 . רמח"ל , "דרוש בענין הקיווי", בתוך : אוצרות הרמח"ל ( מהדורת חיים פרידלנדר ) , בני ברק, תשמ"ו, עמ' רמו . גם חיים שנקרעו והפכו לחסרים, גם צער נורא, אינם יכולים לכלות את רוח האדם . נחמת האדם לא מצויה מחוצה לו אלא בתוכו, בכוח מעיין החיים הממשיך לנבוע בו ולעורר בו את התקווה . ארנסטו סבטו כותב : שום חשיבה מופשטת, גם אם היא עוסקת בבעיות האדם, אין בכוחה להביא ניחומים לאיש, להקל את המועקה והעצב שתוקפים אדם בשר ודם, יצור המוסיף להתקיים רק בכוח התקווה . כי למרבה המזל . . . אין האדם עשוי מן הייאוש לבדו ויש בו גם אמונה ותקווה ; לא רק בדידות, אלא גם קשר ואהבה . . . ההיגיון והתבונה מוכיחים לנו יום יום שהעולם איום ומוליכים את האדם אל הספ קנות, הציניות והאבדון . ואולם למזלו, אין האדם- יצור הגיוני בדרך כלל, ועל כן נובטת בו שוב ושוב התקווה מבין האסונות . 10 תקווה ריאלית, תקווה מטאפיזית, תקווה ראשונית העובדה שהתקווה מעוגנת בקיום האנושי הקונקרטי ואינה שוללת צער, סבל ואימה, הובילה הוגים דתיים למסקנה שה תקווה היא מעבר לכוחו של האדם ואינה אלא פעולת האל . - קירקגור טען שתקווה אנושית נידונה לכישלון, וכי תקווה אמיתית היא תמיד תקווה מטאפיזית . 11 לדידו, התקווה חייבת להיות מעוגנת באל, והיא "מענה של היצור לאינסופי" . 12 רק האמונה משחררת את האדם מאפסותו ומאפשרת תקווה . רמח"ל הרחיק לכת וטען שהתקווה אינה אפיון ייחודי של הקיום האנושי . התקווה נעוצה בבריאה עצמה – "ראשית הבריאה בתקווה" – והאדם המקווה חובר להוויה ונישא על ידי התקווה המטאפיזית המגולמת בבריאה . 13 מי שעושה
|
|