|
|
עמוד:89
אופקים | 89 " ק ו ד ק ו ד " , כ א ן ח ר ד י ם | ע נ ב ר ה ר ו ש ג י ו י לאחרונה ישבתי עם בוגרי המחזור הראשון של חיילי "קו דקוד", שאליו התקבלו, כפי שקבענו, 86 חיילים מובחרים- בלבד . אחד החיילים סיפר שבעודו מתפלל הוא מבקש לעצמו בריאות . חינוך טוב לילדיו . שידוך . "בזמן המיונים", הוא סיפר, "ביקשתי מהשם שאעבור את המבחן לצה"ל . לא האמנתי שצה"ל עבר מחרדה לבקשה" . למחזור השני של "קודקוד" כבר נרשמו אלפי חרדים . חרדים באמת, מהליבה החרדית . הפעם התקבלו מאתיים חיילים . במחזור הבא אולי יצליחו להתקבל שלוש מאות . מתברר שב שידוכים כבר מדברים על "קודקוד" כמשהו חיובי, סימן לבחור- איכותי במיוחד . מתוכנית יוקרה לשיטה סדורה חודשים ספורים אחרי פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" קיימה תנועת "פנימה" כנס חירום בסוגיית "השתתפות הציבור החרדי בכוחות הביטחון ובמסלולי שירות" . המארחים רצו להוכיח שגיוס החרדים אפשרי ובר-השגה, ושבימים ההיס טוריים שאחרי פרוץ המלחמה אין לנו ברירה אלא להצליח- במשימה . בקהל ישבה אישה חרדית, המראה שלה הסגיר את השתייכותה הליטאית . מולה עמד רא"ל במיל . גדי אייזנקוט, בשעתו שר בממשלה . חלף כחודש מאז שכל את בנו גל בקרב . "נניח שאשלח את הבן שלי לצבא, האם אתה מתחייב שהוא יחזור כפי שנכנס ? " שאלה האישה . "בוודאי שלא", ענה גדי, "אני לא מכיר מישהו שנכנס לצבא ויצא כפי שהגיע" . שאלתה של האם ותשובתו של הרמטכ"ל לשעבר מכנסות לתוכן את פערי השפה בשיח החרדי-ישראלי . אותה אימא שאלה בעצם – האם אני יכולה לסמוך על הצבא שישמור על רמתו הרו חנית של הבן שלי ? האם הצבא יגבה את המשימה החינוכית- שלי כאימא שלו – שיגדל כשומר מצוות, מקפיד על כל הלכה, שיש לו יראת שמיים ? וגם, כן, האם הוא ילבש כובע וחליפה ? האם הוא יבחר לחיות את חייו כאדם חרדי, סוציולוגית וכלכ לית, חברתית ומשפחתית ? הרמטכ"ל לשעבר ענה לכאורה על- שאלתה של האם, אבל למעשה ענה לשאלה אחרת – כיצד משפיע הצבא על הבאים בשעריו . הוא ענה תשובה של מפקד שליווה את חייליו במשך שנים, ואף איבד את היקר לו מכול – ותשובתו : צעירים משתנים בצבא . הם נעשים בוגרים יותר, אחראיים יותר, נעשים אנשי צוות, לוקים בטראומה . לרוב הם יוצאים טובים יותר מכפי שנכנסו . לעיתים הם גם יכולים להיפגע . לזה התכוון הרמטכ"ל . שאלה אחת . תשובה אחת . שתי שפות שונות . התקווה ביחס לגיוס חרדים נעוצה ביכולת לתרגם אלה לאלה את השפות . כדי לתווך בין השפות, כדי להפיג את החששות, בתהליך העבודה הארוך לעיצוב תוכנית "קודקוד" יצרנו כמה עקרונות עבודה חשובים, היכולים לשמש מצפן לקראת תוכ ניות גיוס עתידיות . - להגיע לליבת החברה החרדית . החברה החרדית מגוונת,א . בנויה קבוצות-קבוצות . יש בה שאיפה למצוינות, וכמו בכל חברה יש רבים שרוצים להצטיין . ההצטיינות החר דית המוכרת היא התמדה בעולם התורה, הבקיאות והל- מדנות בגמרא . אבל ישנה הצטיינות נוספת שהולכת וצו- ברת תאוצה, וזוהי הצטיינות כלכלית – רצון של צעירים- רבים לחיות ברווחה בלי שמעמדם החברתי ישתנה ובלי שאורח החיים או החינוך של הילדים ייפגעו . צעירים אלה לרוב לומדים בישיבות הגבוהות ובכוללים הטובים ביותר . לצד אהבתם ללימוד ולחיי הישיבה, די מהר אחרי הח תונה הם מחליטים שמבחינתם גם הפרנסה חשובה . בלב- לא שלם הם מתחילים לחפש אפשרויות מחוץ לישיבה . מפעלים רבים בישראל, מפעלי מופת, הוקמו כאשר מנהיגים לא חיכו למדינה . ניתן להקים מסלולים רבים ברוח של "קודקוד", ובאופן זה להזרים אלפי צעירים חרדים לצה"ל בשלל תפקידים . הם יתחילו בתחומים מקצועיים יותר, ובעבודה נכונה יגיעו לליבת השירות הקרבי בצה"ל
|
|