|
|
עמוד:60
60 | אופקים להתמלא כוח מתוך המבט האוטופי ולצפות לעתיד הרחק מהמציאות העכורה ? או שמא עדיף להתמסר ל"אף על פי כן" הברנרי הטמון ב"אין לי ארץ אחרת", ובתוכו – למרות הייאוש ועל אף הערכת המציאות המפוכחת אל מול העתיד הנראה לעין – נתעקש : "לא אשתוק . . . לא אוותר לה, אזכיר לה, עד שתפקח את עיניה" ? ביסוד הברנרי יש התקוממות חשדנית נגד האופטימיות, שב עיניו מבקשת להסתיר את המציאות כמות שהיא, מתוך ידיעה- שהסתרה כזו משמעה שקר וכישלון . ברנר מתעקש על אמי רת הייאוש כולו דווקא בשל הנאמנות שלו לחיים עצמם . כמו- "אין לי ארץ אחרת", הוא מוותר על הקפיצה האוטופית משום שהוא מבקש את ההמשכיות למציאות חיינו הממשיים . עבורו, אמת היא תנאי יסודי לחיים, ובקצה האמת הקשה מנצנצת – אף על פי כן – התקווה . ראו, למשל, את השורות האחרונות של ברנר ב"להערכת עצמנו בשלושה כרכים", לאחר שפרשׂ את המצוקה והקושי בכל עוצמתם : "אבל יקשה לו ההיגיון מה שיקשה . כוסף-החיים שבנו, שהוא למעלה מההיגיון, אומר 7 . Melanie Klein, "A Contribution to the Psychogenesis of Manic - Depressive States" ) 1935 ( , in : Love, Guilt and Reparation and Other Works 1921 - 1945 , The Free Press, 1975 . אחרת . . . כוסף-החיים שבנו אומר : הכול אפשר . כוסף-החיים שבנו לוחש לנו תקווה" . נראה כי בימים אלה אנחנו יכולים להבין את הצורך העמוק של ברנר באמירת האמת בכל כיעו רה כמעשה פוליטי המתקומם מול כל זיוף, שקר וציפיית שווא- ל"ניצחון מוחלט" . במובן מסוים, סיומו המוזיקלי של "אין לי ארץ אחרת" מהדהד את התקווה של ברנר . השיר מסתיים בעלייה לטונים גבוהים, שמאליהם מרימים את הראש מעלה ( "אוּהוּהוּ . . " ששרות גלי עטרי או קורין אלאל ) , שרומזים אל התקווה ואל הנשגב . כמו אצל ברנר, הרמז העדין מופיע בסוף, במוזיקה שלאחר המילים . אפשר לראות ביסוד הברנרי, ב"אין לי ארץ אחרת", את העמ דה הנפשית שמלאני קליין כינתה "עמדה דפרסיבית" . כלומר,- היכולת לחוות רגשות מעורבים ואמביוולנטיים כמו ייאוש ות קווה בעת ובעונה אחת . קליין, כידוע, ראתה בעמדה זו תולדה- של בשלות רגשית, שאינה בורחת מהקושי הקיים במציאות . 7 מנקודת מבט זו, יש לתהות שמא התבגרנו מאיזו אוטופיה, הדסה גולדויכט, תרגילים בקרוא וכתוב 1 , 2005
|
|