|
|
עמוד:81
אופקים | 81 ל ח י ו ת ע ם ה ח ו ר ב ן | ר נ נ ה ר ב י צ ק י פ י ל ז ר בשלומנו מדי יום, האם נחליף את המבט העגום בתשובה עלי זה הנעדרת רגשות אשם ? - דגם שני : זכרון חי רבי יהושע אינו מקבל את דרכם של הפרושים . תפקידו המ נהיגותי ואחריותו כלפי העם מחייבים אותו, לדעתו, למחות- לעומתם, להצביע על הכשל שבדרכם ולהדריכם כיצד להנציח את האסון בדרך חלופית, כיצד לדמיין עתיד ותקווה גם ללא המקדש והריבונות . אָמַר לָהֶם : אִם כֵּן לֶחֶם לֹא נֹאכַל שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ מְנָחוֹת . - אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת . - פֵּירוֹת לֹא נֹאכַל שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ בִּכּוּרִים . - אֶפְשָׁר בְּפֵירוֹת אֲחֵרִים . - מַיִם לֹא נִשְׁתֶּה שֶׁכְּבָר בָּטֵל נִיסּוּךְ הַמַּיִם . שָׁתְקוּ . במהלך סוקרטי מציב רבי יהושע מראה ומשקף לפרושים את השלכות תפיסתם הרעיונית . הוא מרבה בשאלות נוקבות, עד שהם נותרים חסרי מילים . הדיאלוג הקצר מבהיר את האב סורדיות של גישתם, שכן אם ימנעו עצמם מכל מזון ומש- קה שנעשו בהם שימוש או ריטואל בבית המקדש, לא יוכלו- להתקיים . רבי יהושע אינו מסתפק בביקורת, אלא מציע תגובה פוזי טיבית לחורבן, שתאפשר את המשך החיים תוך כדי שימור- הזיכרון : אָמַר לָהֶן : בָּנַי בּוֹאוּ וְאוֹמַר לָכֶם : שֶׁלֹּא לְהִתְאַבֵּל כׇּל עִיקָּר אִי אֶפְשָׁר שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, וּלְהִתְאַבֵּל חיימי פניכל, פאסיב אגרסיב , ,2007 פיסול בגריעה בבלוק איטונג, 5 x 10 x 45 ס״מ . אוסף פרטי
|
|