|
|
עמוד:75
אופקים | 75 ש ט י ס ל א ו ש ב א ב נ י ק י ם ? | ה ר ב נ ח מ י ה ש ט י י נ ב ר ג ר Wishful thinking . כל כך רצינו שהחרדים ישתנו, עד . שנשבינו במחשבה הרומנטית שחומות הגטו מתחילות ליפול, והיהודים הגלותיים רצים לעבר אור הנאורות והליברליזם . רצינו באמת ובתמים להאמין שהשינוי הגדול נמצא מעבר לפינה, אף שמחקרים ודוחות הראו שתהליכי השילוב אינם מתקדמים, ששיעור תעסוקת הגברים בסטגנציה כבר חמש שנים, ושפערי המקצועיות – ובהתאם פערי השכר – בלתי ניתנים לגישור . התעל מנו מתמרורי האזהרה שהופיעו בדרך, כמו יחס החרדים- למגפת הקורונה, אסון מירון והכסת"ח החרדי הממסדי לשערוריות מין, כדוגמת חיים וולדר, משי זהב וברלנד . דור ההמשך החרדי קונספציה מרכזית נוספת הקורסת מול עינינו קשורה לדור ההמשך של החרדים, שכן החל מתחילת שנות האלפיים עו ברת החברה החרדית תהליכי שינוי משמעותיים, הבאים לידי- ביטוי ביציאה מוגברת ללימודים אקדמיים, להכשרות מק צועיות ולהשתלבות תעסוקתית . שיעורי תעסוקת הגברים- החרדים עלו מכ- % 35 בשנת 2003 לכ- % 55 בסוף שנת 2023 . אצל הנשים העלייה הייתה אף דרמטית יותר באותן שנים : מכ % 50 ל- % 80 . כיום, בניגוד לסטיגמה הרווחת, כשני שלי- שים מהחברה החרדית עובדים בצורה כזו או אחרת . אולם- אם נפנה את המבט אל הדור החרדי הבא, נגלה שהליכי שינוי מבורכים אלה עלולים לרדת לטמיון . המהגר הקלאסי, שחווה קשיים רבים בניסיון להתבסס בארץ שקלטה אותו, עושה בדרך כלל את מרב המאמצים כדי שי לדיו לא יחוו את קשיי הקליטה שהוא חווה . הקלישאה הק- לאסית היא שהמהגר הפקיסטני באנגליה יעבוד בתחנת דלק- במשמרות כפולות כדי שבנו ילך ללמוד באוקספורד וייטמע בחברה הבריטית מתוך מסוגלות מלאה . החרדי שיוצא לעבוד הוא מעין מהגר לתוך החברה הישראלית : הוא זר אולטימטיבי בתוך חברת הרוב, הוא נראה שונה, הוא דובר שפה תרבותית אחרת, ויש לו פערים משמעותיים מסביבתו . הציפייה הטב עית היא שהוא יעשה הכול כדי שבנו לא יחווה את קשיי הק- ליטה שהוא חווה . אולם בפועל רק כ- % 5 מהחרדים שולחים- את בניהם ובנותיהם למוסדות המשלבים לימודי ליב"ה באופן מלא ( ובהקשר זה יש לזכור שרוב החברה החרדית צעירה מאוד, והגיל החציוני הוא תשע-עשרה ! ) . הרוב המוחלט של החרדים העובדים עדיין שולחים את בניהם לחיידרים ולישי בות קטנות שאינם מלמדים לימודי ליב"ה, ובכך גוזרים עליהם- לעבור את אותם קשיי קליטה שהם עצמם חוו . מה ההסבר לפער הזה בין המהגר הפקיסטני למהגר החרדי ? כאמור, הקהילה החרדית דרשה שתהליכי השילוב ייעשו ללא ערכים וזהות . היא בעצם הצהירה : "אנחנו נעשה צעדים קונקרטיים, נקודתיים ובתנאים מוגדרים מראש, כדי לוודא שתהליכי ההשתלבות לא יאתגרו את זהותנו ואורח חיינו ולו במעט" . החשש של החברה הליברלית מפטרונות כלפי חברת המיעוט שיחק לידם של החרדים, כשהחברה הישראלית הס כימה לשלב את הקהילה החרדית על פי תנאיה ותכתיביה- ונכנעה באופן מלא לדרישותיה : הפרדה מגדרית, התאמות תוכן וסביבה, הקלות ועוד . כך החרדי שיצא ללמוד ולעבוד היה בדרך כלל קרוב לגיל שלושים, נשוי ואב לארבעה ילדים הנטוע בקהילתו . הוא למד לפרנסתו בצורה סטרילית, המ בודדת כל אלמנט זהותי מהתהליך שעבר . כל אותם עשרות- אלפי חרדים שיצאו לעבוד בשני העשורים האחרונים, השת לבו אך ורק באופן פרקטי, אך מבחינה מהותית – נשארו נטו- עים לחלוטין בזהות החרדית . בשל כך אותם "חרדים מהגרי- עבודה" לא שלחו את הדור הבא למוסדות המשלבים לימודי כולנו מבינים שלא ניתן לוותר על גיוס החרדים לאור צורכי הביטחון ההולכים וגוברים במציאות הנוכחית . תחושת העוול של האימהות שלא ישנות בלילה מחשש לחיי בניהן המשרתים בעזה, למול האם החרדית הישנה בשלווה כשבנה בישיבה, עלולה להוביל לקרע ולקיטוב קשים ביותר
|
|