שטיסל או שבאבניקים?: הצעה למערכת יחסים חדשה בין הישראליות לחרדיות

עמוד:74

74 | אופקים עמוק, ועל כן יש לנהוג בה במשנה זהירות ובסבלנות רבה . המטרה הייתה לעזור לחרדים להתיידד עם תחומי השינוי, ובכך לייצר מגמות שינוי שילכו ויגברו מתוך ראייה עשרות שנים קדימה . הקונצנזוס היה שהסוגיה המרכזית היא זו הכ לכלית, ובהקשר זה יש להימנע מפטרונות ומכפיית שינוי . לא- נעסוק ביצירת זהות חדשה של חרדים, ולא נייצר אנטגוניזם פנימי מצד החברה החרדית לתהליכים . עבדנו לאט ומסודר, והמספרים הלכו וגדלו עם השנים . אולם בשנה האחרונה, בעקבות המתח החברתי בישראל, ובי תר שאת עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" – יחד עם קריסתן- של קונספציות רבות בחברה ובמדינה, קרסה גם הקונספציה הישנה של "שילוב חרדים", שאלו היו מאפייניה המרכזיים : פרנסה נטו . חשבנו שכדי לא לאתגר את החברה החרדית בתחומי הזהות, עלינו להתמקד אך ורק בפן הטכני של שי לוב החרדים ולספק פרנסה לתא המשפחתי החרדי . המילה- "קריירה" היא מילה גסה, המקדמת הגשמה עצמית בשוק הע בודה, ולפיכך החלפנו אותה בשפה נקייה, במילה "פרנסה" . - במקום "חרדים עובדים" דיברנו על "חרדים בחיי המעשה", ויש שהגדילו ובתוך הקהילות קראו להם, "חרדים שנאלצו לצאת לחיי המעשה והפרנסה" . עסקנו בעיקר בשילוב חר דים וחרדיות מבוגרים בעלי משפחות, שכבר עיצבו את זהותם- ואת השתייכותם הקהילתית . קבוצה זו הייתה קשה מאוד לשילוב בשל גילם ומצבם המשפחתי, אולם רק כך ההנהגה ומוקדי הכוח החרדיים הסכינו עם התהליך, שכן הוא לא סיכן כמעט את הזהות החרדית . "אל תיגעו במשיחיי" . קריאת הקרב החרדית בנוגע לקדו- . 1 שת החינוך של הבנים והבנות ולטהרתו הציבה לנו תמ רור עצור : "לא נוגעים" . מערכת החינוך החרדית נחשבת- בתוך הקהילה למוקד של עיצוב הזהות הפנים-חרדית, ועל כן אסור לגעת בה . כדי לא להרגיז אף אחד, מיעטנו לעסוק בתחום זה והזנחנו אותו . אמרנו לעצמנו שיהיה לנו מספיק זמן לשלב אותם כשהם יהיו מבוגרים . אסור לדבר על זהות . התפיסה הייתה שחייבים לדבר אך . 2 ורק על שילוב טכני, ואסור לדבר על שינוי ערכי . פח דנו שאם החרדים שישתלבו ישתנו בזהותם, הריאקציה- הפנימית בחברה החרדית תהיה "גול עצמי" . לכן ניסינו להוביל תהליכים סטריליים, ללא עיסוק ערכי במשמ עויות השילוב . החרדי משתלב בשביל לפרנס את מש- פחתו, ולא כדי לתרום למדינה ולחברה ; זה סיפור פרטי,- ולא סיפור ציבורי . אבולוציה שקטה, ללא כותרות . היה אסור לנו לפרסם . פרויקטים . גם אילו רצינו, מרבית עיתוני המיינסטרים החרדיים לא היו משתפים פעולה . ביקשו שנעשה דברים בשקט, כדי לא להעיר דובים מרבצם . שאף אחד לא ישים לב חלילה שדברים משתנים, ויחשוב שנתנו למדינה דרי סת רגל בתוך העולם שלנו . - מסמוס תהליכים . יצאנו לדרך, וכסף רב נשפך על תהלי- . כים שנתפסו כפורצי דרך, אך לא סיפקו את התוצאות הנדרשות . כתבנו תוכניות מעולות, שבדרך ללקוח קיצצו להן את הכנפיים בתואנות שווא, כגון "זה מסוכן", "הרב נים יתנגדו", "זה לא יעבוד" ועוד . כמעט כל פרויקט שה- תיימר לפעול בתוך המיינסטרים החרדי עבר כל כך הרבה- התאמות ושינויים, שהתוצר הסופי הפך לצל חיוור של התוכנית המקורית . כל כך רצינו שהחרדים ישתנו, עד שנשבינו במחשבה הרומנטית שחומות הגטו מתחילות ליפול, וכי היהודים הגלותיים רצים לעבר אור הנאורות והליברליזם . התעלמנו מתמרורי האזהרה שהופיעו בדרך, כמו יחס החרדים למגפת הקורונה, אסון מירון והכסת"ח החרדי הממסדי לשערוריות מין

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר