|
|
עמוד:48
48 | אופקים מופלאה על החיים עצמם, על מציאותנו בארץ הזאת, ופה מנגד עומדים אותם אנשים של את מול ורבים כמו ילדים קטנים, לא מבינים את גודל- השעה . בשבעה באוקטובר הכול השתנה . לא משנה אם אתה בעד או נגד ביבי, אם אתה חבר ב"אחים לנשק" או נגדם, בעד או נגד הרפורמה המשפטית – זה לא מעניין . אלו ויכוחים של פעם . בשנה האחרונה היינו על סִפּה של מלחמת אחים . אי אפשר להפריד בינה לבין האסון שהתרגש עלינו בשמחת תורה . אחדות העם – לא כסיסמה, כתוכנית עבודה – היא הכרחית להמשך קיומנו . דבריו של דוכן משקפים את קולם של מילואימניקים ומי לואימניקיות רבים, החוזרים מן החזית בתחושה של ישראל- חדשה, מאוחדת, חדורת מטרה, ישראל של אחרי שבעה באוקטובר, ונדהמים לגלות שישראל הישנה, המשוסעת, המ סוכסכת והשואפת לכיוונים מנוגדים וסותרים – זאת שמב- חינתם נגמרה בשישה באוקטובר – לגמרי עדיין כאן . ישראל- של מחר פוגשת את ישראל של אתמול, ומגלה שישראל של אתמול היא אולי בעצם גם ישראל של מחר . בדבריו של דוכן נדמה כי החלוקה דיכוטומית – יש את אנשי הביחד, ויש את אנשי המריבה והפילוג . אבל לא בהכרח כך היא . מדובר בשני סיפורים המתרוצצים בחברה הישראלית פנימה, ומושכים לכיוונים מנוגדים . סיפור אחד הוא ישראל כחברה משפח תית, שבטית, עם שורשים היסטוריים עמוקים משותפים, עבר- טראומטי משותף ויצר הישרדות, והסיפור השני הוא ישראל כחברה מודרנית, הנטועה בהווה תזזיתי ותובעני, המאופיינת בניכור הולך וגובר ובשיח פופוליסטי המעודד שיסוע . המי לואים, שבהם נפגשים פנים אל פנים עם האויב החיצוני,- האכזר והנפשע, מחזירים באחת אל השבטיות, אל המאחד, ואילו חיי היום-יום, שבהם מי שאמורים להתאחד איתו מתג לה לעתים כמי שנוהג בפראות על הכביש, שחושב הפוך ממני- בענייני חינוך או חברה, שמתחרה בי על פרנסה, על דיור, על רפואה – דוחפים אל הפירוד, הניכור והריחוק . 1 . . 1963 F . Tonnies, Community and Society ) trans : Charles P . Loomis ( , New York מגמיינשאפט לגזלשאפט בסוף המאה התשע-עשרה תיאר הסוציולוג פרדיננד טניס שני דגמים שונים של חברות באמצעות שני מושגים ששאל מהש פה הגרמנית : גמיינשאפט ( ,gemeinschaft מילולית : קהילה ) - וגזלשאפט ( ,gesellschaft מילולית : חברה ) . 1 גמיינשאפט הוא מושג ששימש לתיאור כפרים עתיקים, ואצל טניס הפך למושג המתאר חברה המתבססת על היכרות אישית, יחסים מתמ שכים ואמונות משותפות . בגמיינשאפט עיקר המאמצים מו- פנים פנימה, ליחסי הקִרבה, והם מטרה בפני עצמה . מרטין- יש אצלנו חבר – כנסת, חברת – ועדה, חבר – קיבוץ, חברת – קהילה וגם חברה – לחיים, חבר – כיתה . למרות שיש לנו בארסנל אפשרויות נוספות - רֵע, עמית, שותף - העברית הישראלית העדיפה תמיד את האפשרות החברית, הקרובה . אפילו במרחבים הווירטואליים, 4,000 חברי הפייסבוק שיש לנו, שאת רובם מעולם לא פגשנו, נקראים "חברים"
|
|