|
|
עמוד:68
68 | אופקים הניסיון למחוק את הטראומה הזאת באמצעות התגייסות קו לקטיבית ל"ביחד ננצח" לא יוכל להצליח לאורך זמן . מתוך- ניסיון זה נוצרת, למשל, התנגשות מדומה בין החתירה לה חזרת חטופות וחטופים שנלקחו מביתם ה"בטוח" לחוד- שים ארוכים וקשים, ובין "שירת האומה" – האינטרס הכללי- יותר לניצחון מוחלט במלחמה . אולם למעשה, ההתעלמות מה"יחידים" הרבים כל כך וממשפחותיהם והדורסנות כל פיהם, מפוררות את הבסיס הישראלי והיהודי לקיום לאומי- משותף . היהדות, שהייתה תמיד תנועה לשחרור האדם הפרטי, שהתעקשה להסתכל בגובה "הגר, היתום והאלמנה", עלולה להפוך לישראליות המקדשת מסגרות וקולקטיב באופן שמ שתיק את שירת העצמי . ההיסטוריה האנושית מזכירה לנו- שמהלך כזה מסתיים תמיד באסון . שירת האומה פרופ' אורי בר יוסף הצביע על ההתגייסות הנדירה לצבא במ לחמת יום הכיפורים כהפתעה "טובה", שאיזנה את ההפת- עות ה"רעות" של מתקפת הפתע המצרית-סורית בתחילת- המערכה . חמישים שנים אחר כך, במלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר, ראינו התגייסות בממדים הרואיים לא פחות . אלפי לוחמים ושוטרים הגיעו לאזור הלחימה ללא קריאה ובלמו בגופם את אלפי המחבלים, גם אם באיחור קטלני . בה-בעת חזינו בהתארגנות אזרחית אדירה להסעות ולפינויים, לסיוע רפואי, להעברת מזון וציוד למפונים ועוד ועוד . בשבוע הראשון, כשרציתי לפנות את הוריי מאשקלון, פרסמתי פוסט בפייסבוק וחיפשתי מתנדב שיסיע אותם לירושלים מתוך התופת . אחרי חמש דקות בדיוק התחרטתי . לאורך היום קיבלתי עשרות יעל סרלין, מספריים, רקמה . צילום : יעקב ישראל
|
|