|
|
עמוד:92
92 | אופקים וקשיים עצומים . פעולת השינוי החברתי צומחת מתוך תפיסה ערכית נועזת באשר למה צודק ומהי עוולה, מה נכון ועל מה אסור להתפשר . אך לאחר שקרסו האמיתות, לאחר שנעלמה הידיעה הברורה מה נכון לעשות – כיצד ניתן לפעול ? כיצד ניתן לגייס את הנחישות והדבקות הדרושות כדי לשנות את המציאות ? – נוצרו תחושות של שיתוק ואלם . אולם קריסת האמיתות וערעור הקשרים המשמעותיים טומ נים בחובם גם הזדמנות – הזדמנות לשחרור מקיבעונות יש- נים ומנאמנויות ישנות – אשר לעתים מבלי משים כבלו את- חופש המחשבה – ולעיצובה של הוויה אקטיביסטית מסוג חדש, רך יותר, אך בה בעת אפקטיבי יותר . קריסת גשרי הנא מנות לקבוצות השייכות שלנו מעניקה הזדמנות לבחון דברים- לגופם, ולא לצורכי מציאת חן בעיני חברי הקבוצה ; התער ערות ה"ידיעות" שלנו על מהי הדרך הנכונה, מאפשרת לנו- לבחון בסקרנות ובפתיחות את המתחולל סביבנו ; צמיחתם של כוחות וקולות חדשים מרחיבה את נקודות המבט שלנו ; והבלבול באשר למה שקרה לנו, פותח פתח לבחון מחדש מהן הבעיות שבפנינו ומהי הדרך לפתרונן . הדברים הבאים, אם כן, אינם סדרת הנחיות של איך לעשות אקטיביזם, אלא הזמ נה להתבוננות על איך להיות אקטיביסט . ית בעת הזאת, עת- האובדן, הבלבול והתהייה . 1 . תרגול סקרנות סקרנות היא נקודת מוצא יסודית לאפשרות להיות אקטיבי סט . ית בזמנים הללו, שכן היא מאפשרת לא רק לפגוש ממקום- אמפתי עמדות והשקפות של מי שנתפס קודם כ"יריב" וכלא ראוי לחמלה, אלא גם להבין רבדים חדשים של מציאות מו רכבת . כך הסקרנות מאפשרת ליצור שותפות עם מי שעד לא- מזמן לא היו כלל בני שיחה, ולגלות נקודות מבט שדרכן אפשר למצוא פתחים חדשים לשינוי . מחקרים פסיכולוגיים רבים מצביעים על תופעת "הפחתה ( תגובתית" reactive devaluation ) : הטיה קוגניטיבית הגו- רמת לאנשים להעריך באופן שלילי יותר הצעות, עמדות ור עיונות שמציגים מי שנתפס על ידיהם כ"צד שני" או שהם- חשים כלפיו עוינות ויריבות . אם "הצד האחר" מציע הצעה, אנחנו חושבים אוטומטית שההצעה הזאת משרתת את האינ טרסים של אותו צד אחר . בעולם דיכוטומי, השבוי בסכמה של- משחק סכום אפס, ככל שתוצאה או רעיון טובים יותר עבור הצד היריב, כך הם בהכרח טובים פחות עבור הצד שלי . עמדה פנימית זו לא רק מצמצמת באופן ניכר את מרחב הפתרונות האפשריים, אלא גם מנוגדת באופן מהותי לעיקרון התלמודי של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" ( עירובין, יג ע"ב ) , המנכיח לאורך דורות את התפיסה כי אמת לא יכולה להשתקף רק בעמדה אחת, וכי היוהרה האנושית היא שמתדלקת את הש כנוע העמוק בצדקת דרכנו . - הסקרנות זמינה לנו עכשיו במיוחד, שכן השחרור מהמחויבות להיות נאמנ . ה למי שעיצבו את תפיסת עולמי או השפיעו עליה – קריסת גשרי הנאמנות כפי שתיארתי קודם – מאפ שרת לנוע באופן חופשי יותר ולבחון נקודות מבט אחרות על- האתגרים במציאות, בלי לחשוש שחבריי לקבוצת השייכות יעקמו את האף על נכונותי להיכנס לנעליו של מי שנתפס כיריב . סקרנות עמוקה, כשהיא מיושמת באופן אמיתי, מאפשרת לה בין את הסיפור של צדדים אחרים ביחס למציאות, את מה- שחשוב להם, את סט הערכים שמנחה אותם, בלי שהם בהכ רח מבטלים את הערכים החשובים לי . זו הזדמנות לבחון את- תקפותן של עמדות שונות ושל אמיתות אחרות בלי שאלו מאיימות על תפיסת האמת שלי . כשהשאלה שמנחה אותי היא לא מה יהדהד כנכון באוזני שותפיי הרעיוניים, אלא מה יאפשר לחברה להתקדם לכיוון הרצוי, יש יותר סיכוי לקדם את השינוי הנדרש . הכלי המעשי היום-יומי להתכוונן באמצעותו לסקרנות מגולם במילים : "ספרי לי עוד" . במקום לתכנן בראש את התגובה למה שאני שומעת מהצד האחר, במקום להניח מה מניע את האחר שמולי ומהי תפיסת העולם שהצמיחה את עמדותיו, אני מפנה את הקשב שלי להמשך ההעמקה בהבנת נקודת המבט שלו : מה הסיפור שהוא מספר על אתגרי המציאות ? מה חשוב מבחינתו ? מה הוא חושש ועלול לאבד אם תתממש המציאות הרצויה מבחינתי ? בעזרת המידע הזה, נוכל לזהות נקודות ממשק והסכמות אפשריות, לטפל באובדנים שבעלי עניין שונים יצטרכו לספוג, ולהכיר בוויתורים שאנחנו מבק שים מהם לעשות, ויתורים שהם חלק חיוני בכל תהליך שינוי . - כך נוכל להפחית התנגדויות, ליצור בריתות שיסייעו בבניית הכוח, לבחון מגוון רחב יותר של חלופות לפתרונות ולגבש דרכי התמודדות חדשות ויצירתיות לאתגרי המציאות . 2 . התבוננות רפלקטיבית מעבר לסקרנות המופנית החוצה, דרושה גם סקרנות המופנית פנימה, אל העצמי, אשר תבחן מהם "כפתורי ההפעלה" שלי – נקודות שבהן אני מגיבה אוטומטית – ומהן הסיבות לכך : האם ניסיון "לרַצות" את קבוצת השייכות המדומיינת שלי הוא שגורם לי להגיב באופן מסוים על עמדה מסוימת ? או
|
|