|
|
עמוד:62
62 | אופקים סביבנו, יוצרים תודעה ומשפיעים עליה . לפיכך השפה עשויה לחזק את היכולת לדמיין עתיד אחר, משותף, ואף לסלק בהווה את החסמים המונעים את מימושו . אימוץ שפה שוויונית מחייב הבנה לגבי מרכיבי הזהות של הקבוצות החולקות את המרחב, והוא יביא לרמה גבוהה יותר של מודעות וחשיבה, שבתורן עשויות לקדם מציאות שוויונית יותר . ביסוס יחסי קהילה בבתי הספר הדו-לשוניים, הנשענים על קהילות הורים מעור בות, ואשר מקיימים שיח שוטף לאורך כל ימות השנה, אירועי- שבעה באוקטובר לא ערערו את השותפות במסגרות החי נוכית והקהילתית . העובדה שדווקא סבבי אלימות קודמים,- שהיו מצומצמים יותר בהיקפם, כן הציפו שאלות באשר לש ליחת הילדים למסגרת המשותפת, מעלה את הצורך לברר- את השוני בין המקרים . יש יסוד להניח כי היחסים, שהתבססו באמצעות החינוך המשותף של הילדים וחיזוק קהילת המבו גרים לאורך השנים, נשאו פרי, לפחות חלקי . השיח בקהילות- המשותפות רציף ומתקיים לאורך כל חודשי השנה, ולא רק בעתות משבר . כמו כן, מערכות יחסים הנבנות בזכות המס גרות החינוכיות והקהילתיות הנן רב-ממדיות, וההיכרות בין- האוכלוסיות מתפתחת גם באמצעות בילויים משותפים, טיולי משפחות, ציון חגים וכדומה . מרחב משותף, המאפשר לכל צד לבטא את עצמו, מפתח "חוסן סביבתי" ההופך את היחסים לעמידים יותר בפני תנודתיות הנגרמת בעתות משבר . הוא מאפשר מנגנוני התמודדות נוספים עם אירועי קיצון ונותן בידי הפרט כלים לבצע בחינה מעמיקה יותר של מצבים מורכבים . עידוד מפגשי צעירים עד למאורעות שנת 2000 היו נהוגים מפגשים בין יהודים לע- רבים גם בקרב תלמידי בתי הספר . מפגשים אלו פסקו בשלב מסוים, בין היתר, בשל העובדה שאף אחד מהצדדים לא ראה ערך ממשי בקיומם, כל אחד מסיבותיו . בדיעבד מתחוור כי ערכם של המפגשים הללו היה בעצם קיומם, בהיעדר פלטפו רמה ממוסדת אחרת למפגשי היכרות בין הקבוצות, והנגזרת- מביטולם היא העמקת העוינות . בהינתן הכיוון העתידי שאליו אנו מאמינות שיש לחתור, יש הכרח לחדש את קיומם של המפגשים המשותפים ומרחבי השיח, אך הפעם באופן שישקף את יחסי הכוחות הלא-שוויוניים בחברה הישראלית ויאתגר אותם, כמו גם יעודד אזרחות שוויונית . פיתוח זהות מקומית כדי לעצב מציאות שוויונית, חשוב לקדם זהות מקומית, כזו המבוססת על מקום מגורים, העיר או האזור הגיאוגרפי ( למשל : עמק יזרעאל, ואדי ערה ) . בשונה מסוגי זהויות אחרות שנידונו לעיל במישרין או בעקיפין – זהות לאומית וזהות תרבותית – בכוחה של זהות מקומית לחזק את תחושת השייכות של הפרט לסביבתו, ובכך להעצים את תחושת הבעלות והאחריות על המרחב, בין שהוא מרחב משותף ובין שלאו . אזרח יהודי ואזרח ערבי ימצאו שפה משותפת ומחויבות בתור "עכואים" בקלות רבה יותר מאשר סביב השתייכותם הלאומית . במובן זה, הזהות המקומית מטשטשת את הפערים הקיימים ומאפ שרת מכנה משותף שוויוני יותר לעומת חלופות אחרות, כגון- דת, שפה או מוצא אתני . זהות מקומית ניתן לפתח באמצ עות יצירת מרחבים משותפים, המשקפים את מגוון התרבויות- והדתות ומאפשרים יצירת קשרים אישיים ועיצוב זהות מקו מית שתתווסף למעגלי הזהויות . - בכוחם של מהלכים אלו לעצב עבור ילדינו עולם בטוח וסו בלני יותר . מעשינו היום, כמו גם הפעולות שנימנע מלנקוט,- ישפיעו על יכולתו של הדור הבא לקיים עתיד משותף . השנים בעוד נמל מאפשר כניסה ויציאה של נוסעים וסחורות, מבצר אינו מאפשר יציאה מקווים שתוחמו מראש ואינו מאפשר גמישות שלהם . זהות של נמל מרחיבה את אופקי האדם ואת מגוון ההזדמנויות בכל תחומי החיים : תרבות, מסורת, אסתטיקה ועוד
|
|