|
|
עמוד:36
36 | אופקים הפלסטינים, בהתחמשות, בצמצום המרחב הליברלי במ דינה ובקרע בין ישראל לבעלות בריתה, ובכלל זאת יהדות- התפוצות . בבל וירושלים או ישראל ויהודה יש להבין : האחווה שמורגשת כעת בין היהודים בישראל ליהודים באירופה ובצפון אמריקה נובעת מהחזרה המשותפת אל ההיסטוריה היהודית . ברית הגורל בינינו מודגשת באימה ובדם, ומתוכה מתגבשים סולידריות, עזרה הדדית ושיתוף פעולה יוצאי דופן . אולם אף שחזרנו יחד אל ההיסטוריה היהודית, הלקח שכל צד ילמד ממנה יהיה שונה, בדיוק כפי שהיה שונה לפני מאה שנה . הפיצול בין התנועה הציונית ליהדות התפוצות נגע למחלוקת עמוקה באשר לזהות היהודית : האם השאלה היהודית תמצא מענה על ידי השתלבות בסדר הליברלי העולה בתוך העמים שוחרי הטוב והשוויון שבעולם, או שמא על ידי נטילת גורלנו בידינו והקמת בית לאומי, שבו העם היהודי לא ידרוש זכויות אלא יכיר בהן, לא ייהנה מהגנת אחרים אלא יגן על עצמו ועל אחרים . במילים אחרות, אף שברית הגורל חזקה מכל מה שהכר נו בעשרות השנים האחרונות, ברית הייעוד שונה, וממנה גם- נגזרת זהות יהודית נבדלת . בעוד יהודים ישראלים מוצאים בלאומיות – באתניות, בעצמאות ובעוצמה – את לוז יהדו תם, יהודים אירופאים ואמריקאים רואים בערכי הליברליזם- – חופש, שוויון, זכויות אדם – ביטוי למורשתם . מתחילתה של התנועה הציונית ועד השנים האחרונות הוד גש בלאומיות הישראלית ממד ליברלי ודמוקרטי, ומעבר לק- שרים האתניים וההיסטוריים, הוא זה שאִפשר ליהדות יש- ראל לשמור על קשר עמוק עם יהדות התפוצות . אם בדרך- אל הגטו נוותר על ערכי הליברליזם, נוותר גם על הקשר עם יהודי אירופה וצפון אמריקה, שעבורם, כאמור, ההתקדמות אל עולם ליברלי היא בשורת היהדות . אם החזרה אל ההיסטוריה היהודית תתמצה בחיזוק המבצר היהודי-ישראלי תוך דחיית אומות העולם והמוסר המודרני, ייפער קרע בינינו לבינם . גם הציונים שבהם לא יקבלו שליטה יהודית מתמשכת במיליוני נתינים פחותי זכויות . אדרבה, מצב כזה שקול מבחינתם לב גידה ביהדות, לתועבה . - אם ישראל תחזור אל הגטו ותסרב אפילו להביע נכונות לה תקדם לקראת הסדר כלשהו בינה ובין העם הפלסטיני, אם- היא תמאן אף להצהיר מהפה אל החוץ שיבוא יום והכיבוש יסתיים, הדבר לא יוכל אלא להתפרש בקרב יהודי התפוצות כגט כריתות בינה ובין ערכי היהדות . במקרה כזה הנתק בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות יתרחב, ויכלול לא רק את הקצה האנטי-ציוני הרדיקלי, אלא גם רבים במרכז הליברלי . תרחיש כזה יסמן פיצול ממשי בעם היהודי : לא מודל בבל וירושלים, שבו שתי קהילות מתחרות תוך הפריה הדדית על המשך המסורת היהודית, אלא מודל ישראל ויהודה, דהיינו ממלכות העוינות אחת לאחותה, המצפות זו לחורבנה של זו . מעבר לכך, דרך זו תוביל את היהדות הישראלית לטרגדיה . היא תנוע מבלי יכולת לעצור אל קיום שבו בנותיה ובניה נא לצים לשלם בכל שנה במטבעות של חיים ראויים בתמורה- לעצם היכולת לחיות . הקיום בישראל יהפוך קשה יותר ויותר, והסכסוך המתמשך עם הפלסטינים ועם הגרורות האיראניות סביב המדינה יגבה מחירים לא רק בדם, אלא גם במוסר . כדי לקיים את החיים בישראל – מטרה חיונית ומוסרית לעילא יהיה זה אסון אם ישראל תעבור שטעטליזציה ותהפוך לקהילה סגורה, חמושה עד שיניה ומנותקת מהמציאות . תסריט כזה יביא לחורבן, בדיוק כפי שהביא בימי ממלכות ישראל ויהודה, בימי בר כוכבא ולאורך כל ימי הביניים ועד לעת החדשה . ללא הציונות, בפשטות, לא תהיה מדינה
|
|