ישראל של מחר: מאמנה של מוסכמות לאמנה של שאלות

עמוד:10

10 | אופקים בשישה באוקטובר היה אי-גיוס חרדים נושא לדיון ולפול מוס . בישראל של מחר הוא הופך לשאלה קיומית . בשישה- באוקטובר הייתה האמת הלא-מדוברת שהצבא עצמו לא חפץ בגיוס רחב של חרדים . בישראל של מחר הצבא זקוק לכולם . אולם איך פותרים מחלוקת קשה זו ? חברה שלמה שהתרגלה לא לשאת בנטל הביטחון, כשהיא חמושה באידיאולוגיה דתית המצדיקה זאת, לא תהפוך את עורה בן-לילה . מציאות של 75 שנים לא ניתנת לשינוי מהיר . אף שהן מלֻוות בתחושת צדק ובשכנוע פנימי עמוק, הפעלת כוח פוליטי והתעמתות חבר תית רק יובילו להתנגשות, ולא יולידו פתרון . - האם ישראל של מחר, השרויה בטראומת האסון, תשכיל לפ תוח בתהליך של הידברות ולא של כפייה ? כיצד החברה הח- רדית תפנים את המציאות החדשה ותערוך את חשבון הנפש- הפנימי שלה ? מהן האפשרויות לברית חדשה בין הציבור הח רדי לציבור הרחב ? - ה . שאלת הנאמנות הסיסמה "ביחד ננצח" נשענת לא רק על ערבות הדדית, אלא גם על תודעה של נאמנות – נאמנות למדינה, לאזרחים, לחיילים . ה"יחד" יוצר מעגל שייכות בין כל אלו שבאופן ישיר או עקיף נושאים בנטל נשיאת האלונקה . אולם עבור עשרים אחוז מאזרחי המדינה ה"יחד" הזה הנו מורכב . הערבים היש ראלים הפלסטינים נושאים מעגלי שייכות רבים . הם אזרחים- ישראלים שומרי חוק, אך אינם ציוניים . מבחינתם, הקמת המ דינה אינה מימוש של תקווה בת שנות אלפיים . הם גם בני- העם הפלסטיני, ובני משפחותיהם מאכלסים את ערי עזה ואת מחנות הפליטים שבה . הם בעלי נאמנות כפולה, כמו היהודים איריס סינטרה, שדה זהב, ,2021 שמן על בד

מכון שלום הרטמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר