|
|
עמוד:58
58 | אופקים החברה המשותפת היא המעבר מ"ערים מעורבות" ל"ערים משותפות", למשל, בכינון מרחב ציבורי המשקף את שלל הזהויות שמייצג הפסיפס העירוני : בנוכחות השפה, בסמלים, בביטוי בתרבות העירונית ועוד . העשור השני של שנות האלפיים הביא עמו שינוי ביחס לא זרחי ישראל הערבים . הממשלה, לצד גופים נוספים, הקצתה- משאבים חסרי תקדים בהיקפם כדי לצמצם את הפערים בין ערבים ליהודים ולהעלות את שיעור התעסוקה של ערבים בשוק העבודה, בין היתר, מתוך שאיפה לשפר את דירוג יש ראל במדדי פריון העבודה ולצמצם פערים של קבוצות מי- עוט בקרב מדינות OECD-ה . אולם המהלכים הללו לא מנעו- את פרצי האלימות בין אזרחי ישראל היהודים והערבים בתוך ישראל במאי 2021 , במיוחד בערים המעורבות . אלו הסלימו והתפתחו להיתקלויות אלימות בין יהודים לערבים במאות מוקדים ברחבי הארץ, בממדים חסרי תקדים בהיקפם ובחומ רתם, וגרמו לפגיעה בנפש וברכוש . בעקבות אירועי מאי 1202- התגבשה ההבנה כי הפניית תקציבים לבדה, גם אם בהיקפים ניכרים, אינה יכולה לגשר על הפערים בין שתי החברות . נד רשת התערבות רב-ממדית המחברת בין שיח זהות, תחושת- סולידריות ויצירת שוויון הזדמנויות, לצד צמצום פערים כלכ ליים וחלוקת משאבים . - דרוש שיח זהות חדש אירועי שבעה באוקטובר עוררו בקרב האוכלוסייה היהודית טראומה המעוגנת בהיסטוריה היהודית, של מאות שנות רדי פה וניסיונות גירוש והשמדה . יתרה מזאת, הנרטיב היהודי,- הגורס כי שנות הרדיפה וההשמדה התאפשרו רק משום שלעם היהודי לא היו בית לאומי וצבא מגן, נראה פתאום שגוי ; הנה אזרחים ישראלים מותקפים באופן אכזרי בביתם, בגבולותיה של אותה מדינה שמנהיגיה הצהירו שהיא החזקה במדינות המזרח התיכון . החברה הפלסטינית בישראל, מצדה, חשה את הרדיפה מצד הממשל והאוכלוסייה היהודית על רקע זהותה הלאומית – תחושה הקיימת מאז קום המדינה ומתחזקת בעתות משבר . במשך שנים נאבקה האוכלוסייה הפלסטינית בישראל לשמר את הזיקה לעם הפלסטיני, אך ניסיונות אלה נתקלו בהתנגדות ובהתעלמות מצד הממסד והאוכלוסייה היהודית, שעדיין מתעקשת על הכינוי "ערבים ישראלים" . אירועי שבעה באוקטובר הביאו לשינוי בעניין זה : האוכ לוסייה הערבית הפכה באחת להיקרא בפיהם של היהודים- "פלסטינית", אם כי הדבר נעשה מתוך זיהוי החברה הערבית עם ה"האויב", ולא מתוך הכרה במרכיבי זהות עמוקים . ביטוי מובהק נוסף לערעור האזרחות המשותפת בתקופה שלאחר שבעה באוקטובר הוא הדרישות החוזרות ונשנות מאנשי הח ברה הערבית לגנות את מעשי הטבח שביצעה תנועת החמאס . - המשבר הנוכחי בין החברה היהודית לערבית בישראל הנו עמוק, והוא מערער מן היסוד את הבסיס לדיון באזרחות משותפת . חרף המאמצים הרבים והמגוונים שהושקעו בנושא, נראה שהפער בשיח הזהותי בין שתי הקבוצות הנו מהותי . עד שלא יאומצו דרכים להעמיקו תוך ביסוסו על היכרות קונק רטית עם הצד שמנגד, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתקדם- לעבר כינונה של חברה משותפת . בשורות הבאות נציע שיח זהות חדש שיחליף את זה הקיים . השיח המוצע כאן מתבסס בעיקרו על התפיסה שקיימת זהות אירועי אוקטובר הביאו כל אחת מהקבוצות, הערבית והיהודית, להסתגר בתוך עצמה, והסיגו לאחור את המאמצים לבניית חברה משותפת . כמעט בכל התחומים שבהם יהודים וערבים פועלים במשותף, העמיק הקרע הזהותי הקיים ממילא בין שתי הקבוצות, והקשה עוד יותר את קיומה של שגרת חיים משותפת
|
|