|
|
עמוד:80
80 | אופקים להשקיע בקהילה החרדית המודרנית העובדת ולייצר עבורה מסגרות חינוך וקהילה . הקהילה הזאת עושה כעת את צעדיה הראשונים לתוך הישראליות, והיא זקוקה לתמיכה ציבורית וממשלתית רבה . הציבור הזה סופג ביקורת פנימית עצומה מתוך החברה החרדית השמרנית, ועם זאת מנסה מאוד לה שתלב במרקם הישראלי תוך שמירת זהותו הייחודית . החב- רה הישראלית נמצאת כעת במצב של כאוס ובלבול, ולא מן- הנמנע שאובדן הסבלנות כלפי החברה החרדית עלול לעמוד לרועץ דווקא בפני הקהילה החרדית המודרנית, שתחוש מצד הישראליות דחייה, ולא את החיבוק שלו היא ראויה . מה ישראלי בעיניך ? עד עתה עסקנו בשינויים שהחברה החרדית נדרשת לעשות ובדרכים השונות לחולל בה שינוי . אולם מה לגבי החברה הישראלית ? האם וכיצד גם היא נדרשת להשתנות כדי לקלוט את החרדיות המשתנה ? השאלה "מה ישראלי בעיניך", המזוהה יותר מכול עם יאיר לפיד העיתונאי, ממחישה את הדילמה הגדולה של החברה הישראלית ביחס לזו החרדית . בשנה האחרונה ישנה תחו שה שאנו בעיצומה של התנגשות בין הנרטיבים השונים של- הישראליות . האם הישראליות שייכת לדור המייסדים, אנשי הקיבוצים מייבשי הביצות ? האם היא שייכת למסורתיים שינקו ציונות טבעית מבית, בנו את עיירות הפיתוח, וכיום מעצבים את פניה היהודיות של מדינת ישראל ? האם הישרא ליות שייכת לדתיות הלאומית האידיאולוגית, שמוסרת נפשה- בהתיישבות ובהגנה על המולדת ? האם הישראליות שייכת לבוהמה התל-אביבית, לאנשי אומת הסטארט-אפ מהמרכז ולאנשי המילואים ? כל השאלות הללו נראות לנו חלק טבעי מהוויכוח הישראלי הנוכחי . אולם אני חש שאין מישהו בכל הקבוצות הללו שמעלה על דעתו שגם החרדיות היא צד ביש ראליות . עד היום עסקנו בניסיון לשלב את החרדים בישרא- ליות, ללא הצלחה, אך אולי הגיע הזמן להזמין גם את החרדים- לשיחה ולהניח שאף להם יש מה להגיד בנוגע לעיצוב הישרא ליות החדשה . לשם כך השאלה הראשונה שהחברה בישראל- צריכה לשאול את עצמה היא : האם היא באמת ובתמים רוצה את החרדים כחלק מהישראליות ? מהם הערכים שיש לחרדים לתרום לישראליות החדשה ? כיצד נוותר על עמדת הכוח של המייסדים, הלוחמים, מייבשי הביצות, קטרי המשק, מובילי המדע, המחקר והתרבות, ונחלוק את כל זה עם קבוצת מיעוט שנתפסה עד היום כפרזיטית, פרימיטיבית המאמינה באמונות תפלות ? מכון "חוכמת התורה" פרסם לאחרונה מחקר בשם "אפיון דמויות וזרמים ברצף החרדי", המציע תובנה מעצבת באשר לשתי הדרכים לפתרון הקונפליקט המדובר . עליית הרציונליזם וההומניזם הביאה עמה את "תזת החילון", הגורסת כי המפגש בין הדת למודרנה בהכרח יגרום לדת לסגת ולמאמינים לרוץ לעבר האור . לפי תפיסה זו, הדבר היחיד שחוצץ בין המסורת למודרנה הוא החשיפה לכל הטוב שיש למדע, לפילוסופיה, לתרבות, לליברליזם ולהומניזם להציע . תזה זו שירתה עד היום את כל הצדדים : ככל שהחילוניות תתאמץ למשוך את החרדים החוצה ולחשוף אותם לכל הטוב שמחכה להם, כך תגבר משיכת החבל בצד החרדי, שינסה בכל מחיר למנוע את החשיפה הזאת . תפיסה זו משתקפת היטב בנרטיב של הסדרה "שטיסל", שבה רואים עונה אחר עונה כיצד הקִדמה חודרת למעוזי השמרנות . קיווע הצייר בעל הנפש העדינה נחשף ונפ תח אט-אט לעולם הגדול, ולבסוף אף יחווה אהבה אותנטית . - טובי שטיסל, אשתו של צבי אריה האברך, מצליחה להוציא רישיון נהיגה, לרכוש רכב, וכך לבטא את הפמיניזם שלה . אני רוצה להציע כאן תזה שונה, שלפיה הקִדמה אינה מושכת את המסורת לכיוונה בצורה חד-צדדית, אלא שקיים רצף מגוּון של התכתבויות בין המסורת לקִדמה, שבמסגרתו גם הקִדמה מבינה שלמסורת יש מה לתרום לה . התהליך הוא דו-כיווני ומכיר גם בעוצמתה של המסורת ובמעלותיה . חשיבה מסוג זו תפתח את מערכת היחסים הסבוכה בין החרדיות לישראליות באופן שבו לא רק החרדים יעשו תהליכים פנימיים להתקר בות לישראליות, אלא גם הישראליות על כלל גווניה תידרש- לתהליכים פנימיים לקליטת החרדיות . אני סבור שלחברה בישראל יש הרבה מה ללמוד מחברה שבה גיבורי התרבות הם אנשי ספר, שבה הפוסטרים על קירות חדרי הילדים הם של הוגים, ולא של ספורטאים או גיבורי סרטים ומוזיקה ; חברה שבה הקהילה היא הגב החזק ביותר שעומד מאחורי הפרט ונותנת לו חיבור והקשר משלב הלידה ועד הקבר, בשמחה ובצער, בחולי ובבריאות, בצעירות ובז קנה ; חברה שבה ערכי הצניעות וההסתפקות במועט עדיין- קיימים באופן טבעי, ואנשים לא חיים למען הבית המפואר, הרכב היפה או החופשה הנוצצת . כאשר החברה בישראל תצליח להתגבר על הביקורתיות והד חייה ותזמין את החברה החרדית לשבת סביב השולחן ול- עצב יחד את הנרטיב הישראלי החדש, אזי תוכל החרדיות- להציע "רצף חרדי", שחלקו הגדול יהיה חלק מהתהליך הזה . אמנם מיעוטו של הציבור החרדי ימשיך לייצג את "החר דיות הישנה", אולם נוכל להיות סובלניים כלפיו בשל היותו-
|

|