|
|
עמוד:79
אופקים | 79 ש ט י ס ל א ו ש ב א ב נ י ק י ם ? | ה ר ב נ ח מ י ה ש ט י י נ ב ר ג ר נשים חרדיות בהכשרות מקצועיות ועוד . המכנה המשותף לכלל התחומים הללו הוא חיזוק הממסד החרדי ואורח החיים החרדי הנוכחי . אף לא אחד מהדברים הרבים שכן השתנו בחברה החרדית הגיע בזכות הכתבה מלמעלה . רק המציאות בשטח הצליחה לחולל שינויים, אשר ההנהגה החרדית נאלצה לקבל על כור חה . תחום הטלפונים הניידים והאינטרנט הוא דוגמה מצוינת- לכך : הרבנים וכלל מוקדי הכוח החרדיים נלחמו בטלפונים הניידים ובאינטרנט . הציבור לא היה ממושמע, רכש טלפונים ניידים והכניס אינטרנט הביתה, והרבנים נאלצו לתת בדיע בד את הסכמתם לחלופות בדמות טלפונים כשרים ואינטרנט- מסונן . זוהי פרדיגמת השינוי החרדית : ( א ) הממסד נלחם בשינוי ( ב ) מרד ציבורי שקט צומח מלמטה ( ג ) הממסד נוכח שה- מלחמה אבודה ועונה אמן על כורחו ( ד ) הממסד מכשיר את השינוי בדיעבד ויוצר מסגרות להכשרת השינוי ( ה ) הממסד משתלט על המוצר, מנכס אותו לעצמו ואף מרוויח ממנו . ברור אפוא שבקונסטלציה הנוכחית לא ניתן לצפות מהממסד החרדי להוביל שינוי או להיות שותף לו . תפקידו להתנגד לשי נוי או לרוקן אותו מתוכן . - מעבר לכך, ההנהגה החרדית איננה יודעת כיצד לתכנן, והיא חסרת יכולת של חשיבת מאקרו . תפיסת ההישרדות החר דית יודעת רק להסתכל על המציאות בהווה ולייחל שהמצב- יישאר כמות שהוא . גם הנושאים החשובים ביותר להנהגה החרדית, דוגמת החינוך ועולם התורה, אינם מתוכננים קדימה . ההנהגה החרדית מעולם לא ישבה לתכנן את עולם התורה לחמש השנים הקרובות . החינוך החרדי סובל היום מהרבה קשיים הדורשים תכנון עתידי, אך אין ולו מנהיג חרדי אחד שיושב ומתכנן את הפתרונות . דוגמה לכך היא סוגיית הנוער החרדי הנושר . בחברה החרדית יותר משליש ממחזור של בנים ( ! ) ינשור מהמסגרות מכיתה ט' ועד לסוף הישיבה הגדולה, כשמונה שנים אחר כך . הנשירה נובעת מכך שמעט תלמידים מתאימים ללימוד תורה לאורך כל היום במוסד שלא מציע פעילויות פנאי בהפסקות, מלבד עישון, קניית מזון ופטפוטים . זו אינה נשירה רגילה, כמו זו שאנו מכירים ממערכות חינוך לא-חרדיות . היא נובעת אך ורק מכך שהמערכת אינה מתכננת את עצמה ואינה ערה למציאות שמתרחשת תחת רגליה . תכ נון מקדים היה מתחשב במספרי התלמידים, באופיים, בגיוונם- ובפרישׂתם הגיאוגרפית, והיה מקדיש תשומת לב להכוונת התלמידים למוסדות מתאימים, לבניית תוכניות לימוד, למדי דה ולהערכה ועוד . כיצד נצפה מהנהגה, שאיננה יודעת לתכנן- את מה שחשוב לה עצמה, לתכנן את מה שחשוב למדינת ישראל ? כדי לחולל שינוי בחברה החרדית, עלינו להפסיק להאמין לממסד החרדי שהוא רוצה שינוי . אנחנו נדרשים לעקוף את ההנהגה, לפנות לאדם החרדי הפרטי, המהווה חלק מהרוב החרדי הדומם, ולאפשר לו מסגרות איכותיות שיתמכו בשי נוי המיוחל . עלינו להפסיק להתפשר על תהליכי "פרווה"- שמייצרים שינוי קטן ולא משמעותי, אך משוּוקים כלפי חוץ כ"שינויים טקטוניים" . עלינו לדרוש משילות ולאכוף את חוקי המדינה באופן מלא בתוך החברה החרדית, וכך למנוע את צמיחת האוטונומיה החרדית שבתוכה מתקיימים אנרכיה וכללי משחק עצמאיים . עלינו לתקצב חינוך ממלכתי-חרדי, ישיבות תיכוניות ותיכונים לבנות . בשנים האחרונות צומחת קהילה חרדית צעירה, המעוניינת בשינוי, עובדת לפרנסתה ומחפשת עוגן זהותי וקהילתי . עלינו עד היום עסקנו בניסיון לשלב את החרדים בישראליות, אך אולי הגיע הזמן להזמין גם את החרדים לשיחה ולהניח שאף להם יש מה להגיד בנוגע לעיצוב הישראליות החדשה . לשם כך החברה בישראל צריכה לשאול את עצמה אם היא באמת ובתמים רוצה את החרדים כחלק מהישראליות .
|
|