|
|
עמוד:78
78 | אופקים את החרדים, והחרדים מצדם הוכיחו שרוב מוחלט של תו כניות השילוב בצבא נכשלו ונועדו למתי מעט חרדים נוש- רים . בשל כך המרכז הציוני והממלכתי בישראל קידם תוכניות- אופרטיביות להורדת גיל הפטור לחרדים לגיל עשרים ואחת, כדי לשחרר את המדינה והחרדים מהתלות שבין האי-גיוס ובין היציאה לעבודה . לצערנו, הנחה זו כבר לא תקפה, וכיום כולנו מבינים שלא ניתן לוותר על גיוס החרדים לאור צורכי הביט חון ההולכים וגוברים במציאות הנוכחית . גם בנושא זה כבר- ניתן לראות ניצוצות של אובדן הסבלנות של החברה הישרא לית כלפי החרדים, ודומה שהחברה החילונית והחברה הדתית- הלאומית לא יקבלו עוד את ההבחנה בין דם לדם . אמנם לא ניתן להתעלם מתהליכים בריאים שעברו על החברה החרדית מאז שבעה באוקטובר, שבאו לידי ביטוי בתחושת סולידריות עם החיילים, בפעילות של ארגוני זק"א והצלה, בהתנדבויות בבסיסים צבאיים, בחלוקת מזון וביגוד למשפחות מפונים ועוד . אולם אינני בטוח כי מהלכים אלו יספקו את הציבור הישראלי המתוסכל . תחושת העוול של האימהות שלא ישנות בלילה מחשש לחיי בניהן המשרתים בעזה, למול האם הח רדית הישנה בשלווה כשבנה בישיבה, עלולה להוביל לקרע- ולקיטוב קשים ביותר . לאור גורמים אלו, דומה שהחברה הישראלית עומדת היום בצומת דרכים חשוב, שיגדיר את חיינו במדינה בעשורים הק רובים . תפיסת שילוב החרדים איננה יכולה להימשך באותו- האופן, ועליה להשתנות מהיסוד . בקרב החרדים, לעומת זאת, דומה שלא התחולל שינוי תפיסה מובהק, כפי שעולה מסקרים שנעשו בשנה האחרונה לנוכח המתח החברתי השורר בישראל . על פי מחקר שערכו שמואל רוזנר ופרופ' קמיל פוקס במסגרת המעקב של אתר "המדד", % 58 מהחרדים סבורים כיום כי תרומת החרדים לכלכלה בי- שראל שווה ( % 37 ) לזו של שאר האוכלוסייה בישראל או אף ( גבוהה ממנה % 21 ) . באותו אתר פורסם לאחרונה מחקר המ- ראה כי מאז שבעה באוקטובר לא חלה תזוזה ניכרת ביחס החברה החרדית לגיוס חרדים צעירים לצה"ל . אם החברה החרדית חפצת חיים, עליה לשבת ולנסח מחדש את תפיסת החרדיות הישראלית והממלכתית ולעצב מחדש את האתוס הפנימי שלה . במקום לשאול את עצמה רק "כיצד לשרוד ? " עליה לשאול את עצמה "כיצד לתרום ? " אני מאמין שלחברה החרדית יש ערכים חיוביים רבים לתרום לחברה הישראלית, אך היא לא תוכל לעשות זאת ללא חשבון נפש פנימי ועמוק על יסודות קיומה הנוכחיים . אם כן, מה עושים כעת, עם שבירת הקונספציות הישנות ? כיצד נוכל לדאוג שיותר חרדים יעברו תהליכי ישראליזציה במציאות החדשה שנוצרה ? מלכוד ההנהגה החרדית מבנה הכוח הנוכחי בחברה החרדית בישראל בנוי כך שקיים סנכרון מושלם בין הרבנים וחצרותיהם ובין הפוליטיקאים, אנשי התקשורת ומנהלי מוסדות החינוך . קבוצה זו שולטת בסדר יומה של החברה החרדית ומכתיבה את מהלכיה מול המדינה . השינוי לא יכול לבוא ממנה, שכן הוא מאיים עליה ומסכן אותה באובדן כוחה, ובשל כך היא לא תבחל באמצעים כדי למסמס כל יוזמה בתחום וכדי להילחם בה . קבוצה זו אף הגדילה לעשות והשתלטה על נתחים מרכזיים מזירת השינוי החרדי עצמה, מתוך מטרה להגדיל את כוחה והשפעתה וכדי לוודא שהפעולות יישארו "סטריליות" לחלוטין, ולא יביאו עמן שינוי מהותי . היא דוחפת את תהליכי השינוי לכיוון של ארגוני החירום וההצלה, ארגוני החסד, ארגוני הבריאות, תמי כה בנוער חרדי בסיכון, שיפור השירות לפרט החרדי, שילוב- כדי לחולל שינוי בחברה החרדית, עלינו להפסיק להאמין לממסד החרדי שהוא רוצה שינוי . אנחנו נדרשים לעקוף את ההנהגה, לפנות לאדם החרדי הפרטי, המהווה חלק מהרוב החרדי הדומם, ולאפשר לו מסגרות איכותיות שיתמכו בשינוי המיוחל
|
|