|
|
עמוד:113
אופקים | 113 ד ר ו ש ה א מ נ ה י ש ר א ל י ת ח ד ש ה | מ ע י ן ג ל ב ר ד להכיר בקשר שבין דמוקרטיה ובין פועלו . מנגד, ראוי להתייחס גם לטקסט הנעדר מן האסופה : הרב אליהו התבטא בגלוי נגד השכרת דירות לערבים ( בגילוי דעת מן העשור הקודם ) ונגד ארגוני להט"ב ( בשנה החולפת ) . עמדות אלה, היוצאות בגלוי נגד אוכלוסיות במ דינה, אינן מופיעות בטקסט המציג את הרב לקוראי האסופה . היע- דר הגילוי הנאות על מכלול דבריו ומעשיו הופך להשתקה של ממש- כשנעדר מן האסופה לא רק האזכור של התבטאויותיו נגד ערבים, אלא גם קולם של מנהיג או מנהיגה מקרב הקהילה הלהט"בית . הצעתו של ד"ר אבישי בן חיים לוקה בבעיות דומות ( עמ' 84 - 82 ) . בן חיים מציג חזון של השלטת מודל כוחני ומסוכן, הנשען על הטענה הפשטנית שלפיה ישנה "עמדה מזרחית" להתמודדות עם קונפליקטים : "הפוליטיקה של האֵם המזרחית, שנוקטת מדיניות של העלמת עין כדי לשמור על שלמות המשפחה" . כשבן חיים קורא לגישה שבה "איש לא עולה על בריקדות, בייחוד כשאין הדבר נוגע ישירות לעצם קיומו", זוהי הצעה חמורה . עולה ממנה כי בשם שמירה על אותו שלום בית מדומיין, לא עולים על בריקדות כשיש, למשל, חשש לפגיעה בעֶקרון-הבלם של הדמוקרטיה, עֶקרון הפרדת הרשויות . כשמושב כנסת עתידי יוציא מחוץ לחוק נטיות להט"ביות, ימנע מנשים השכלה גבוהה או יכתיב לבוש ראוי לפי הגדרתו שלו – ולא יהיה מי שיפסול את החוק הזה – ימשוך בן חיים בכתפיו ויקרא להעלמת עין . הכול בשם שמירה על החברה . כפי שהעורכים מבקשים להעניק לאסופה טון דמוקרטי באמצעות פעולת העריכה הכוללת הצבת טקסט של אישה ממוצא פלסטי ני בפתח הקובץ, וכן בעצם הבאת דבריו של נשיא בית המשפט- העליון לשעבר, ששמירה על ערכים דמוקרטיים היא נר לרגליו הן כיום כאדם פרטי, והן כאיש ציבור לשעבר שהיה אמון על המער כת השומרת עליהם – כך אומר את דברו גם היעדר ההתייחסות- לעמדות השומטות את הקרקע מתחת לשיח שבו יש מקום למגוון צורות חיים ולמגוון אוכלוסיות . כך הכוונה הטובה כמו גם הקולות החשובים, מייצרים אמנה ישראלית חסרה, שהדיאלוג שלה עם השבר החברתי חלקי בלבד . האסופה # יהודיתדמוקרטית : יוצרים שביל זהב ישראלי ( ידיעות ספרים, 2023 ) , בעריכת אריאל פיקאר ויעל גוראון, מכנסת מאמ- רי עומק מפורטים על מצבם של החברה הישראלית ושל עתידה . האסופה מבוססת על קבוצת דיון שפעלה טרם המשבר החוקתי הנוכחי וטרם ביטויו של הקרע הנוכחי בעם . בכך היא חושפת את רובדי-הרבדים של הקרקע המבעבעת, שעל בסיסה מתגלע כעת משבר בסדר גודל אפּי . חשיבותה באור שהיא שופכת על המשבר הזה ובגילוי הארכיאולוגי של בסיסו . הקובץ חושף פער דרמטי בין עמדות שמרניות הקוראות לשמר את הסדר החברתי הקיים, כמעט מבלי לתת את הדעת על כך שהמשבר הנוכחי הוא תוצרו, ובין הצעות רדיקליות ליצירת סדר חברתי חדש שיתמודד באופן אחר עם הפערים בחברה . זהו פער שמעורר שאלות על האפשרות ליצור שיח אמיתי, כזה שבמסגרתו יש לבחון ולנסח מחדש את השאלות הבסיסיות העומדות לדיון כשמבקשים לגבש "שביל זהב" עקרו ני וערכי עבור החברה הישראלית . דווקא משום עומק הדיון, חבל- שגם בו חסרים קולות הרלוונטיים לו כל כך . מושג המפתח "שביל זהב", שנמצא בכותרת המשנה של הקובץ ולקוח ממאמרו של הרב ושר החינוך לשעבר, שי פירון, נועד לה בהיר את מטרת האסופה : הכרעה ערכית ורעיונית הצומחת מתוך- הכרה במציאות המרובדת, שלאורה תוכל לפעול החברה בישראל, על הקבוצות השונות המרכיבות אותה . ההכרעה הזאת היא "שביל זהב" . זהו חזון יציב, שאינו נפגם גם כשהרטוריקה גולשת אל מחו זות רומנטיים, כששביל הזהב מסומן כמוביל "ליצירתה של יהדות- ישראלית עוצמתית ולוהטת" ( עמ' 46 ) . היוזמה וההתכווננות בשתי האסופות גם יחד נחוצות והכרחיות . קיום שיח רב-קולי על סוגיות של יהדות, דמוקרטיה וזהות ישראלית הוא צורך בוער, שאינו מקבל מענה בשיח היום-יומי . משתיהן עולים קולות חשובים ורעיונות רבי-ערך
|
|