|
|
עמוד:26
26 | אופקים אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְָּךָיִשְָׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ . . . אַתֶָּה תִֶּשְׁמַע הַשָָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶֶּךָוְעָשִָׂיתָכְִּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָהַנֵָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כִָּל עַמֵָּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ" ( שם, מא – מג ) . תפיסת הייחודיות של עם ישראל מובנת אצל שלמה באותו אופן שבו הוא מבין את מושג הקדושה של המקדש – הבדלה של עם או מרחב, שמאפשרת חיבור וקשרים . מושג הבחירה משמעותו יצירת קשר . י . יהדות של חירות רואה את מצוות התורה ואת חוקיה כחוקים של אחריות, שנועדו לעגן חברה שקיימים בה חירות בסיסית ומנגנונים חברתיים מפרקי שעבוד . להבנתה, להיות מצוּוֶה משמעו לקחת אחריות . יהדות של חירות רואה את המצוות כתרגילים בחינוך האדם למשמעת עצמית, לחירות ולעצמאות, מתוך הבנה שאלה דורשות מאמץ ותרגול מתמידים . הצו או החוק המנוסחים במקרא הם ניסיון לעגן את הקיימוּת של החירות ושל האחריות החברתית בקרב בני ישראל . לא ניתנו המצוות אלא כדי לשמור על חירותו של האדם מפני יצריו ואנוכיותו הטבעית, שעלולים בעיוורונם לה ביא להרס החירות, הצדק והשלום בחיי חברה ובחיי הפרט כאחד . - יהדות של חירות קוראת את החוק והמצווה מתוך הסיפור ( יציאת מצרים ) , ולא קוראת את הסיפור מתוך החוק והמצווה . שאל תו הידועה של הפרשן הקלאסי, רש"י, בפתיחת פירושו לתורה,- ממחישה את ההבדל המהותי בין שתי הקריאות . על הפסוק הרא שון במקרא : "בראשית ברא אלוהים" וגו', מקשה רש"י בשם אביו : - מדוע נפתחה התורה בסיפורי בראשית ולא במצווה הראשונה – 'החודש הזה לכם הוא ראש חודשים' ? בשאלתו של רש"י מוב לעת עמדתו, כי העיקר בתורה הוא לא סיפוריה וערכי התרבות- וההשקפה העולים מהם, אלא חוקיה ומצוותיה . במסלול הפרשני אלכסנדרה צוקרמן, ירוק פתלו, ,2022 פסטל על נייר . סריקה : סטודיו שוקי קוק
|
|