|
|
עמוד:106
106 | אופקים המדינה והתרבות הכללית . אי אפשר לדרוש מן המסורת היהודית את מה שאין בה . אני מבקש ללכת בדרך אחרת ולטעון שאפשר וצריך להמשיך ולפתח את המסורת, ולראות בה מקור השראה ערכי ושפה תרבותית שיש בה רלוונטיות גם לאתגרי החיים היום . אני מצפה שהמסורת היהודית תהיה דרך לתיקון האדם, החברה והעולם, שהרי זו מטרת התורה כפי שניסח הרמב"ם ( מורה נבוכים, ג, כז ) . במאמר זה אבקש אפוא לתרגם את הרעיונות שמבטאות מצוות הקשורות במזון למציאות חיינו . לשם כך יש לתרגם את המושגים ההלכתיים הקשורים למזון לעולם שבו אנו חיים – עולם טכנולוגי, גלובלי, תעשייתי ומסחרי הרבה יותר מעולמם של המקרא וחז"ל . הדרך שבה אני הולך כאן אינה באה לאיין או לבטל את המסו רת ההלכתית, אלא לתת לה משמעות נוספת בעלת רלוונטיות- לחיינו כיום . אני מציע כי על נושאים אלו להיות חלק משמעותי ממכלול המצוות של כשרות המזון ואכילתו . כדי להכריז על מוצר מזון "כשר", עלינו לבדוק גם את ההיבטים המודרניים של ייצור המזון וצריכתו . דרך פרשנית זו מושרשת במסורת היהודית . דוגמה מעוררת השראה לכך היא מאמרו המפורסם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "חזון . הצמחונות והשלום" 3 הרב קוק יצר שיטה פרשנית מעניינת וחשו- בה . הוא הציע לראות את המצוות הנוגעות לכשרות הבשר כביטוי למרחב רעיוני, שמימושו המלא רחב ועמוק מהמצוות עצמן . הרב קוק ראה את מצוות התורה המגבילות את אכילת הבשר כקריאת כיוון להתעלות מוסרית גבוהה יותר, שכאשר האדם יגיע אליה, ימנע את עצמו מאכילת בשר כלל ועיקר . את מצוות הכשרות הוא תיאר כחלונות שדרכם נכנס אור, אשר יוצר דינמיקה של התפת חות וצמיחה מוסרית . 4- אני מבקש ללכת בדרכו של הרב קוק ולראות במצוות ובהלכות הקשורות לייצור המזון ולצריכתו ביטוי לרעיונות גדולים, שאותם יש לממש אף מעבר להגדרתם ההלכתית הצרה . 3 . פורסם לראשונה כסדרת מאמרים בעיתון הפלס , שיצא לאור ביפו בשנת תרס"ג - תרס"ד, תחת הכותרת "אפיקים בנגב", ואחר כך שוב על ידי הרב דוד כהן ( "הנזיר" ) בצירוף פסקאות נוספות מתוך "טללי אורות" בתוך : אברהם ריגר ויוחנן פריד ( עורכים ) , לחי רואי , ישיבת מרכז הרב, ירושלים תשכ"ב . ראו גם : אברהם סתיו, צמחונות יהודית, ידיעות ספרים, תשפ"ג . 4 . בעידן שלנו יש להוסיף לדבריו של הרב קוק את העובדה כי ייצור הבשר העולמי הוא אחד הגורמים לנזקים הנגרמים לסביבה עקב פליטת גזי חממה . גידול בעלי חיים למאכל דורש שימוש רב בקרקע ובמים לצורך גידולי שדה עבור בעלי החיים . הביקוש הגדל לבשר גורם לכריתת יערות כדי לאפשר גידול דגן לבעלי חיים, וגם בעלי החיים עצמם פולטים גזי חממה בכמות גדולה מאוד . כיום אין תכנון ברמה בין-לאומית לייצור מזון, וכוחות השוק הם אלו שמכתיבים את המציאות . לדוח מעמיק ומקיף של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם בנושא זה ( זמין ברשת באתר הארגון ) : ” Tackling climate change through livestock – A global assessment of emissions and mitigation opportunities”, Food and Agriculture Organization of the United Nations ) FAO ( , Rome 2013 . 5 . תחום נוסף של פרשנות מחודשת, הנדרשת למצוות הנוגעות למזון, הוא תחום מצוות הכלאיים, שבו אדון במקום אחר . אזכיר רק שתרגום עכשווי למצוות הכלאיים עשוי להיות אתגר המשמעות של ההנדסה הגנטית בצמחים ( GMO ; Genetically Modified Organism ) , ומעבר לו – הנדסה גנטית בכלל, גם בבעלי חיים וגם בבני אדם . בנוסף, במאמר המשך אבקש לדון באתיקה של האכילה במסורת היהודית ולעסוק בהלכות שונות הנוגעות לסעודה : בריאות, עונג, נימוס ודרך ארץ, "בל תשחית", שיתוף והתבדלות בסעודה, תפילות וברכות הקשורות לאכילה . במאמר זה אבקש להתמקד בהלכות הנוגעות לייצור מזון מן הצו מח . אעמוד על המוקדים ההלכתיים המרכזיים, הנוגעים לייצור- המזון שאינו מן החי : ( א ) מערך מצוות הראשית ; ( ב ) מתנות עניים ; ( ג ) תרומות ומעשרות . 5 אבקש להציע פרשנות למצוות אלו, החיים המודרניים, טכנולוגיות שימור וקירור ויכולות הובלה חובקות עולם, הפכו רבים מהגידולים החקלאיים לזמינים בכל עת . בנוסף, חלקו היחסי של המזון המעובד, הקפוא או המשומר, הולך וגדל . מושג העונתיות נשחק, ואיתו נשחקת תחושת ההתחדשות
|
|