|
|
עמוד:76
76 | אופקים מענה אותי בשתיקתה, במוסרותיה . ועדיין, היא התקווה היחידה, משום שהיא מציעה לחזור ולהטעין את הציונות בקול הישן והט בעי שלה : השאיפה שיהודים יוכלו להתקיים בארצם כלאום . לנו- כח תקוות משיחיות ורדיקליות יותר, שהולכות ומפעמות במרחב- הישראלי, השאיפה הזאת נדמית היום כמשהו כל כך נכון, מאופק ומדויק . היהדות הסובייטית מספרת סיפור אחר מזו של היהדות החובקת- כול, המבקשת להתפשט ולכבוש עוד נתחים במרחב הציבורי . היא לא תרבות אחידה, אלא מורכבת מהבדלים תהומיים בין מה שנח שב ל"מרכז" ול"פריפריה" ובין המדינות השונות שברית המועצות- איחדה בתוכה . תרבותם של יהודי הקווקז, בוכרה וגאורגיה מספרת סיפור של יהדות המזכירה לישראלים של היום יהדות מסורתית מזרחית, כזו שהצליחה לשמור על המבנים הקהילתיים והדתיים שלה ולייצר גאווה יהודית לצעיריה גם בזמנים היסטוריים קשים . יהדות אוקראינה מספרת על הניסיון להמציא את עצמה מחדש ולהפוך את השטעטל ואת המציאות היהודית על פניהם . זה העו לם היהודי הסוער שהצמיח את הבונד, את הסוציאליסטים ואת- הציונות . יהדות הערים הגדולות – קייב, סנט-פטרבורג ומוסקבה – החלה בהתמכרות לרעיון הקומוניזם מתוך תקווה בוערת לשי דוד המערכות של העולם, ולאחר מכן הייתה צריכה להתמודד עם- האכזבה, הרדיפות והאנטישמיות . יהדות ברית המועצות תמיד לקחה חלק בתהליכים גדולים, הגם שהיו מפחידים, ונשארה עומדת בעינה אף כאשר הם התפוגגו או התפרקו . היא בלעה לתוכה אלמנטים של תרבות גדולה ואימפ ריאלית, והשתתפה – תחילה מרצון ואז בעל כורחה – בניסוי- הגדול והכושל של הסוציאליזם . אני חושבת שאני רוצה לומר : זו יהדות עמידה, רבת-שנים . החוקרים יגידו שהיא יהדות מינורית, אסיה לוקין, מתוך הסדרה : סנט פטרסבורג, ,2002 שמן על בד
|
|