|
|
עמוד:71
אופקים | 71 י ה ד ו ת ו ז כ ו י ו ת ה פ ר ט : ח מ ש פ ר ס פ ק ט י ב ו ת | דינו כמת, מאחר שנפסקה נשימתו ונפסקה פעולת מוחו על כל תאיו כולל גזע המוח שם מרכז הנשימה של האדם, אין להחמיר עליו ולחשוש שמא עדיין לא מת . כי החומרא היא הפקרת חייו של החולה המח כה להשתלה, ועל זה נאמר 'לא תעמוד על דם רעך' . - כמו שנפסק בשו"ע יורה דעה סימן שלו ס"א : 'נתנה התורה רשות לרופא לרפאות, ומצוה היא ובכלל פקוח נפש הוא ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים' . לכן אין למנוע את השתלת הכבד או הלב בגלל חששות בלתי הלכתיים . . . זאת ההלכה הברורה הנראית לפי עניות דעתנו בסוגיא זו, ואשר בכוחה להוכיח קבל עם ועולם שהכתוב 'וחי בהם' מתגשם להלכה ולמעשה . 7 נרטיב הרצח, שיוחס לפרויקט ההשתלות בפסיקות המתנגדים, מוחלף בדברים אלו בנרטיב של מצוות פיקוח נפש . כך גם החשד נות כלפי הרופאים ודחיית ממצאי המדע המודרני, המאפיינות את- העמדה השמרנית, מוחלפות בפסיקת גורן באהדה כלפי הממסד הרפואי, בתמיכה בו ובנכונות לאמץ את חידושי המדע . הרב גורן סבור כי המסורת היהודית דורשת לאפשר לחיים להתקדם לאור התפתחות המדע והטכנולוגיה, וכי אין זה מתקבל על הדעת שכא שר הטכנולוגיה הרפואית מאפשרת השתלת איברים חיוניים, פו- סקי ההלכה ימנעו בשם הדת אפשרות זו להצלת חיים . אדרבה,- פיתוח המדע ופיתוח הרפואה מהווים, להשקפתו, חלק מדרישת היהדות מהאדם לשותפות ולאחריות בעולמו של אלוהים . ביטוי לכך קיים במאמר התלמודי שהזכיר בפסיקה ביחס לשאלת לגי טימיות הרפואה האנושית . בניגוד לגישה הרואה ברפואה אנושית- ערעור על האמונה באלוהים והתערבות אסורה בהנהגתו את סדרי העולם, מצטט הרב גורן את הקביעה התלמודית, "ניתנה רשות לרופא לרפא", 8 כביטוי לתפיסה המנוגדת, שלפיה מצופה מהאדם להיות אקטיבי בעולמו של אלוהים, לפתח וליצור בו מתוך אח ריות . 9 בסיום הפסיקה נזכר מאמר חז"ל על מצוות התורה, "וחי- 7 . הרב שלמה גורן, "גבול החיים והמות לפי ההלכה", בתוך : תורת הרפואה , עמ' 38 - 39 . 8 . בבלי, ברכות, ס, ע"א . 9 . ראו ניתוח מחלוקת רמב"ן ורמב"ם בנושא אצל הרב פרופ' דוד הרטמן : מסיני לציון , עם עובד, 1992 . פרק עשירי - "שני דפוסים יריבים של הברית", עמ' 252 - 278 . 10 . בבלי, יומא, פה, ע"ב . 11 . הנתונים זמינים בדו"ח נתוני המרכז הלאומי להשתלות . ,בהם - ולא שימות בהם" 10 כעֶקרון-על של המסורת היהודית, המ- סמן את האופן שבו עלינו לפרשה – כיהדות המצווה על החיים . מצווה התלויה באקטיביות של האדם בעולמו של האל . מצב ההשתלות בישראל השתפר בעשור האחרון, שיעור ההסכמות לתרומת איברים עולה עם השנים . אולם לחברה הישראלית עדיין יש הרבה מה ללמוד כדי להתקדם למצב שבו תרומות האיברים יהפכו לברירת המחדל המוסרית ויאפשרו הצלת חיים מרבית . בכל שנה נפטרים בישראל עשרות חולים הממתינים להשתלה, שלא זכו לקבל תרומה מתאימה . כיום ממתינים בישראל כאלף ושלוש מאות חולים להשתלות לב, כבד, ריאות וכליות . 11 חייהם תלויים בנכונות של כולנו לתרום ולהציל חיים . בשנת 2012 נעשה ניסיון חוקי לשיפור המצב ולעידוד התרומות, עת חוקקה הכנסת תיקון לחוק תרומות איברים, הקובע כי מי שיחתום על כרטיס אדי, יקבל קדימות בתעדוף רשימת ההמתנה לקבלת תרומה אם יזדקק לכך . אף שהגברת המוטיבציה לתרומה על פי שיטת הקדימויות החדשה מערבת שיקולי תועלת שאינם אלטרואיסטיים גרידא, הרי התיקון לחוק תרם במידה מסוימת לשיפור המצב ולעלייה בשיעור ההס כמות לתרומות . אולם אנו עדיין רחוקים מהמצב האידיאלי, שבו- שיעור ההסכמות לתרומות יגדל בצורה ניכרת, וחייהם של חולים רבים נוספים יינצלו . ישנן כמה דרכים לעשות זאת, אחת מהן היא לדאוג לנטרולו של הגורם הדתי המתנגד לתרומות, ולוודא שהדת הופכת זרז לגידול בשיעור ההסכמות לתרומות . זאת על ידי הש מעת הקולות הקיימים במסורת היהודית, של הרבנים המעודדים- תרומות ורואים בהן מצווה ראשונה במעלה . ברכתו של ליאו די, "שעשה לי נס במקום הזה", היא סמל למהפכה הדרושה . סמל ליהדות שמצווה על החיים . סמל ליהדות שמעמי דה במרכזה את הערבות ההדדית והאחדות, שכה נחוצות לחברה- הישראלית בימים אלו . ולוואי שתהיה בבחינת סימן לבאות, להמ שכה של דרך מאירה . - ד"ר עירית עופר שטרק היא עמיתת מחקר במכון שלום הרטמן ומרצה בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר אילן .
|
|