|
|
עמוד:60
60 | אופקים האישיים הליברליים, ולפיכך לא יצרה מחאה או התנגדות חדה . עם זאת, כן התקיימה בציבור הלא-חרדי שיחה מודאגת ביחס לתמונת העתיד הדמוגרפית, המבטיחה עלייה דרמטית בגודלו של הציבור החרדי בתוך כעשור או שניים . תחזית זו עוררה תחו שת אין אונים, כמו אל מול כדור שלג שלא ניתן לעצירה : צמיחה- דמוגרפית של ציבור גדול שאינו מאמין בערכים הדמוקרטיים, ואף מקווה להשליט במקומם ערכים מנוגדים . אולם מכיוון שמדובר בתמונה השייכת לעתיד הרחוק, היא אפשרה התעלמות והכחשה . השבר שבתוכו אנחנו נמצאים בימים אלו העלה בהווה את החרדה שמעוררת תמונת העתיד . המשבר שבו נתונה המדינה התחולל מתוך מבנה קואליציוני הנשען על חיבור אינטרסים בין קבוצות סקטו ריאליות : החרדים על גוֹניהם, הימין הדתי הלאומני והימין הלאומני- החילוני . כל זאת בתוך שחיתות שלטונית כללית . הכוח שנוצר כאן והשפעתו על נקודת האיזון העדינה המחישו לציבור הדמוקרטי לי ברלי את עתיד הבלהות שממנו הוא חושש, והוציאו אותו לרחובות . - אולם האיום על כלל הציבור הליברלי הביא עמו לא רק פחד וזעם, אלא גם הזדמנות חדשה . מבלי שהתכוון לכך, הוא שרטט גבולות של מחנה ערכי חדש : מחנה ליברלי, דמוקרטי והומניסטי שיילחם על שוויון וצדק ועל דמוקרטיה חזקה לכולם . בתוך קווי המתאר החדשים הללו נמצאים בעיקר חילונים יהודים, אבל לאורך כל הדרך נמצאים בו גם דתיים, חרדים וערבים, שמאלנים וימנים . זהו מחנה חדש שאינו נשמע לחלוקות המקובלות, אלא מחפש ברית חדשה – בין שוחרי הדמוקרטיה הליברלית ההומניסטית ובין מי שאינם כאלה . בתוך הגבולות החדשים האלו נולד החלום על המכון החרדי לדמוקרטיה . חרדיות דמוקרטית : מן השוליים למרכז אם לפני שהוכרזה "הרפורמה המשפטית" בתחילת השנה היו אומרים לבצלאל כהן ולי – רב חרדי ירושלמי ואישה חילונית תל אביבית – שנקים שנינו יחד מכון חרדי לדמוקרטיה, כנראה היינו מגיבים בחיוך מנומס וממשיכים בחיינו . אמנם לשנינו יש עבר של חיבורים ושילובים בין עולמות ושל חשיבה ועשייה דמוקרטיות, אבל מכון חרדי לדמוקרטיה היה עלול להישמע מרחיק לכת אפילו עבורנו . אך בעת הזאת, בצוק העתים שאליו נקלעה החברה היש ראלית כולה, נולדות יוזמות רבות ומפתיעות של חיבורים, קבוצות- שיח ופרויקטים ליצירת מענה למציאות הקשה שנוצרה . החיבור של בצלאל ושלי נוצר במסגרת קבוצת שיח של בוגרי בית הספר "מנדל" למנהיגות חינוכית, כאשר שנינו מחפשים נקודות של תק ווה ואור בתוך תחושות של חושך גדול וייאוש . - המכון החרדי לדמוקרטיה מבקש לקבץ אליו את כלל החרדים והחילונים שמאמינים בערכים דמוקרטיים והומניסטיים . חר דים המקיימים אורח חיים חרדי להפליא ודמוקרטי להפליא- כבר כעת ; חרדים שיודעים להגדיר את עצמם כחרדים דמוקר טים ; כאלו שעדיין לא מצאו את ההגדרה למחשבות האלו ; חר- דים שאינם בטוחים אם הם לבד או שיש להם שותפים לתפיסת- עולמם ; כאלו שישמעו לראשונה על האפשרות ל"גם וגם" ויב חרו בה . לצדם מוזמנים אל המכון חילונים שלא נואשו מהחי- בור, ומבינים כי רק בריתות חדשות עשויות להבטיח עתיד למ- קום הזה ; אלו שמאז ומעולם האמינו במציאות מורכבת ובהיותן- של הגדרות סקטוריאליות כוללניות מדי ; חילונים שנשבר בהם האמון בחברה החרדית אבל מוכנים לשקם אותו ולבנות חוזה חברתי חדש, שיאפשר לשני הצדדים חיים חופשיים באמונתם תוך שמירה על גבולות חברתיים דמוקרטיים וליברליים בהירים ; חילונים שמעולם לא ראו בחרדי שותף פוטנציאלי אלא בעיה לחילוניותם, וייפתחו לאפשרות אחרת של שותפות ערכית . המשך קיומה של החברה הישראלית כחברה לא-מפוררת ודמוקר טית מחייב בניית מחנה דמוקרטי ליברלי מגוון, רב-מגזרי, המורכב- משותפויות ומחיבורים הממחישים הלכה למעשה קיום חברתי לי ברלי הומניסטי . העתיד הזה יתרחש רק אם המגזרים שעתידים לג- דול ולהתרחב דמוגרפית באופן דרמטי בעשורים הקרובים – כדוגמת- המגזר החרדי – יאמצו באופן עמוק את הערכים הדמוקרטיים . המ כון החרדי לדמוקרטיה רואה בחזונו את מדינת ישראל בשנת 8402- כמדינה יהודית ודמוקרטית על אף צמיחתה הדמוגרפית הצפויה של המכון החרדי לדמוקרטיה רואה בחזונו את מדינת ישראל בשנת 2048 כמדינה יהודית ודמוקרטית על אף צמיחתה הדמוגרפית הצפויה של החברה החרדית . הוא מצייר תמונת עתיד שבה החברה החרדית שותפה בחלקים נרחבים לתפיסה דמוקרטית, הומניסטית וליברלית
|
|