|
|
עמוד:85
אופקים | 85 מ ר ח ב א ז ר ח י י ה ו ד י - ע ר ב י | ח ז ק י ש ו ה ם בינו ובין חג המולד . 2 דוגמה בולטת אחרת מארצות הברית היא חג ההודיה, שמקורו ( לפי המיתוס ) בסיפור המהגרים הראשונים לצפון אמריקה . עם הסיפור הזה יכולים להזדהות כל מי שהגיעו לחופי היבשת כפליטי רדיפות, ולכן מנהגי החג יכולים להכליל פרטים וקבוצות המעוניינים בכך . עם זאת, חג ההודיה מגביר את תחושת אי-השייכות של קבוצות שאינן מעוניינות בסיפורו ובמנהגיו, כמו העמים הילידיים בארצות הברית, שאינם מזדהים עם החג ובעשו רים האחרונים קוראים עליו תיגר . 3 החג פועל על הרגש באמצעות- המרחב האזרחי ( במקרה הזה – הפולקלורי ) , ולאו דווקא באמצ עות הכוח של המדינה . - לב העניין הוא כזה : כדי ליצור שייכות, התרבות האזרחית לא יכו לה לכונן סיפורים ומנהגים יש מאין, מבלי לעשות שימוש באלמ- נטים הלקוחים ממסורות פרטיקולריות . ואם להכליל : הסולידריות- האזרחית לא יכולה שלא להתבסס על אלמנטים ספציפיים הל קוחים ממסורות דתיות או אתניות של קבוצות מסוימות בתוך- המרחב האזרחי . במקום לדמיין, כדרכו של הליברליזם הנאיבי, שהמרחב האזרחי נקי מתכונות פרטיקולריות, תיאוריית המרחב האזרחי מאפשרת לנו לבדוק בכל מקרה לגופו אם ועד כמה תכונות אתניות, דתיות ולשוניות מחזקות את הדבק האזרחי, מכלילות עוד פרטים וקבוצות במרחב האזרחי ומרחיבות את גבולותיו, או שמא להפך . נוכל לשער, למשל, שדבק אזרחי המבוסס על לימוד שפה יכול להיות מכליל יותר מכזה המבוסס על מוצא משפחתי, שכן שפה אפשר ללמוד, אך מוצא משפחתי קשה לשנות ( אם כי לא בלתי אפשרי ) . הערה זו מביאה אותנו לישראל ולתרבות האזרחית הנוהגת בה . המרחב האזרחי בישראל איך מתַפקד המרחב האזרחי בישראל ? האם התרבות האזרחית בישראל מכלילה או מדירה ? ואת מי ? הנחת יסוד מוסכמת לדיון היא שהתרבות האזרחית בישראל היא יהודית . זה נשמע כמעט מובן מאליו, ולא היה צורך לציין זאת כלל אלמלא ניסיונות מגושמים של הוגים וחוקרים כאלו ואחרים להפריד בין ה"יהודי" ובין ה"ישראלי" ( מתוך תמיכה בצד האחד או השני ) . ניסיונות הפרדה אלו נשענים על תפיסות מהותניות של "יהדות", שבכל פעם מוגדרת לפי קריטריון מסוים – ההלכה הר בנית, "תיקון עולם" ליברלי ברוח יהדות ארצות הברית, האמונה- באל – ואז מונגדת למציאות ה"ישראלית" . בין הביקורות הרבות שאפשר להפנות כלפי תפיסות מהותניות של יהודיוּת, המפרידות אותה מן הישראליות, אציין בעיקר את 2 . 2013 Dianne Ashton, Hanukkah in America : A history , New York . Amy Adamczyk, On Thanksgiving and Collective Memory : Constructing the American Tradition, Journal of Historical Sociology 15, 3 ) 2002 ( , pp . . 3 365 - 343 . התעלמותן מנקודת המבט הלא-יהודית . הלא-יהודים החיים ביש ראל – בין שהם אזרחים או לא-אזרחים, ובין שהם מהגרי עבודה- או המיעוט הילידי הפלסטיני ומיעוטים ילידיים אחרים כמו הדרו זים והצ'רקסים – חווים את המרחב הציבורי כ"יהודי" מפני שהוא- מתנהל בשפה של היהודים ובאמצעות לוח השנה שלהם, ומשום שהשיח הציבורי והמערכת הסמלית הדומיננטית מביאים לידי בי טוי כמעט בלעדי את הזיכרון ההיסטורי היהודי . גם אם מתקיים- ויכוח פנימי בין היהודים באשר לתכנים של אותה יהודיוּת, מנקודת המבט הלא-יהודית הוויכוח מתנהל בתוך תשתית מוצקה ובהירה : הנחות היסוד של המחשבה הלאומית, הרואה חשיבות בקיומה של חברת רוב יהודית השולטת במרחב באופן דמוגרפי וסמלי כאחד . רבות מדובר על השפעת אופיו ה"יהודי" של המרחב הציבורי על סידורי האזרחות והצדק החלוקתי, בפרט בחלוקת משאבים ובגי שה לכוח הפוליטי . קצת פחות מדברים על השאלה מה משמעות- היהודיוּת הזאת במישור הסמלי . ניקח שוב את הדוגמה של החגים . החגים היהודיים הם חגים לאומיים במדינת ישראל, גם אם אין הם מוגדרים כך רשמית . המשק ומערכת החינוך מושבתים, ונוצרו מנהגי פולקלור מקומיים ייחודיים שמקורם בתרבויות יהודיות אח רות אך קיבלו גרסאות מקומיות, כמו הרכיבה באופניים ביום כיפור,- נטיעת עץ בט"ו בשבט או ארוחה משפחתית חגיגית בליל הסדר ובראש השנה . יש גם כאלו שבאופן מובהק נוצרו כאן, כמו המנגל ביום העצמאות והאווירה הייחודית של ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל . מנהגים אלו מעורבים בתרבות הצריכה, במרחב המשפחתי, במערכת החינוך ובמוסדות המדינה, ויוצרים דבק אזרחי שבתורו משפיע על תחושת השייכות של האזרחים למרחב הציבורי . כך או כך, עתיקים או חדשים – אלו מנהגים יהודיים . חגים נוצריים ומוסלמיים, למשל, כמעט שאינם משפיעים על שגרת החיים של הרוב היהודי . במדינות רבות בעולם מקובל להעניק יום חופשה במערכת החינוך הממלכתית בימי חג של מיעוטים בולטים . בערים מסוימות בארצות הברית, למשל, מערכת החינוך נמצאת בחופשה ביום כיפור ובראש השנה היהודי, מתוך כבוד לתרבותו של מי עוט קטן, אך חשוב . בישראל כבוד כזה למיעוטים אינו רוֹוח . מלבד- אוניברסיטת חיפה, שבה ימי החג המוסלמיים הם ימי חופשה לכלל הסטודנטים זה כמה שנים, חגים נוצריים ומוסלמיים מהווים חלק מזכויות הפרט של מי שחוגגים אותם, אך השפעתם על המ רחב הציבורי מוגבלת . רק חגים ששייכים לרוב היהודי משפיעים- על שגרת החיים של השאר, שכן היהודים הם קבוצת הליבה של המרחב הציבורי . ברם, החגים האלו מצוינים על ידי הרוב היהודי באופן אקסקלוסיבי ואינם נגישים למי שאינם יהודים . המנהגים
|
|