|
|
עמוד:10
גלויות מהמוסד 10 הגבורות, יום הולדת 80 , בעיירת נופש בדרום פורטוגל . מרפסת רחבת ידיים אפשרה לכולנו להתכנס בצוותא — שני הורים, שלושה ילדים עם בני זוגם ואחד-עשר נכדים . במשך מספר ערבים אני דיברתי והם הקשיבו . גם היום, כחלוף הזמן, מזכיר לי מישהו מנכדיי : "סבא, אתה זוכר שכשישבנו בפורטוגל על המרפסת, סיפרת לנו . . . " אז, תודה גדולה שלוחה בראש ובראשונה לכל בני משפחתי, ללא יוצא מן הכלל . אין פלא, אפוא, שספר זה מוקדש, באהבה חסרת פשרות וגבולות לרותי אשתי, לשלושת ילדיי, אניק, עידו וללי ולבני ובנות זוגם, ולאחד-עשר נכדיי, לכל אחד מהם לחוד ולכולם ביחד . חברים קרובים וטובים, שותפים לדרך, ששמעו אותי במפגשים איתם מספר פה ושם רסיסי חיים, עודדו אותי ללא הרף להעלות אותם על הכתב בצורה מסודרת . תודתי העמוקה והכנה נתונה גם לחברים אלה .
|
|